בדיקות דם לתפקודי כבד
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
24/03/2010 10:10
בדיקות דם לתפקודי כבד. יש לבצע צעד ראשון לאיתור נזק בכבד ולבצע בדיקת דם פשוטה לקביעת הימצאות של אנזימים מסוימים של הכבד בדם. כאשר בתנאים נורמליים, ה אנזימים האלה נמצאים בתאי הכבד.ולכן יש חשיבות גדולה בביצוע הדיקות דם לתפקודי כבד לאיתור ליקויים אלו.
צעד ראשוני באיתור נזק לכבד הוא ביצוע בדיקת דם פשוטה לקביעת הימצאותם בדם של אנזימים מסוימים של הכבד. בתנאים נורמליים, אנזימים אלה נמצאים בתאי הכבד. אך כאשר הכבד נפגע מסיבה כלשהי, אנזימים אלה עוברים אל מחזור הדם. אנזימים הם חלבונים הנמצאים בכל הגוף, כל אחד עם תפקוד ייחודי. אנזימים מסייעים לזרז ריאקציות כימיות נדרשות בגוף.
בין אנזימי הכבד הרגישים ביותר – ה- aminotransferases. הם כוללים AST (aspartate aminotransferase) ו- ALT (alanine aminotransferase). אנזימים אלה מצויים באופן נורמלי בתאי הכבד. במידה והכבד ניזוק, האנזימים מוצאים דרכם אל מחזור הדם, ומעלים את רמת האנזימים בדם ומציינים בכך את הנזק לכבד.
מהם aminotransferases?
ה- aminotransferases מזרזים תגובות כימיות בתאים בהם קבוצת אמינו (חומצות אמינו הן אבני הבניין של חלבונים) מועברת ממולקולה תורמת למולקולה מקבלת.
שם אחר ל- aminotransferases הם transaminase.
האנזים AST ידוע גם בשם SGOT (serum glutamic oxaloacetic transaminase).
האנזים ALT ידוע גם בשם SGPT (serum glutamic pyruvic transaminase).
באופן נורמלי, היכן מצויים ה- aminotransferases?
AST מצוי באופן נורמלי במגוון רקמות, כולל הכבד, הלב, השרירים, הכליות והמוח. הוא משוחרר לסרום כאשר אחד מן האיברים הנ"ל ניזוק. לדוגמא, רמתו בסרום עולה לאחר התקפי לב ובעיות בשרירים. על כן, הוא אינו מהווה אינדיקציה ספציפית לנזק בכבד.
ALT, לעומת זאת, נמצא בעיקר בכבד. אין משמעות הדבר שהוא נמצא רק בכבד, אך הוא מתרכז ברובו הגדול בכבד. הוא משתחרר אל מחזור הדם כתוצאה מנזק בכבד. לכן הוא מהווה אינדיקטור די ספציפי למצב הכבד.
מהם הערכים הנורמליים של AST ו- ALT?
הטווח הנורמלי של AST הוא בין 5 ל- 40 יחידות בליטר סרום.
הטווח הנורמלי של AL הוא בין 7 ל- 56 יחידות בליטר סרום.
מה המשמעות של ערכים גבוהים של AST ו- ALT?
AST ו- ALT הם אינדיקטורים רגישים לנזק או פגיעה בכבד ממחלות שונות. אך חייבים להדגיש שרמות הגבוהות מן הנורמה של שני האנזימים הללו אינם מוכיחים חד משמעית שיש מחלת כבד. הן עלולות להוות אינדיקציה למחלת כבד או לא. הפירוש של רמות AST ו- ALT גבוהות מן הנורמה תלוי בהערכה הקלינית הכוללת של המטופל, והיא מבוצעת באופן המיטבי על ידי רופאים המתמחים במחלות כבד.
הרמות המדויקות של אנזימים אלה אינן מתאימות בדיוק לרמת הנזק בכבד. לכן, הרמות המדויקות של AST ו- ALT אינו יכולות לשמש לקביעת השיעור המדויק של הבעיה בכבד או לחזות את העתיד. לדוגמא, חולים עם הפטיטיס A ויראלי חריף עלולים לפתח רמות AST ו- ALT גבוהות באופן קיצוני. אך רוב החולים בהפטיטיס A ויראלי חריף מבריאים לגמרי, ללא שאריות כלשהן של בעיה בכבד. דוגמא הפוכה – לחולים בהפטיטיס C כרוני תהיה עלייה קלה בלבד של רמות AST ו- ALT. לחלק מחולים אלה עלולה להיות מחלת כבד כרונית כגון הפטיטיס ושחמת.
על כן חשוב לזכור שאנזימים אלה אינם מספקים אינדיקציה אודות תפקוד הכבד. לעיתים מתיחסים אליהם בטעות כ"בדיקות תפקוד כבד", אך זהו שימוש בשם בלתי הולם.
אילו מחלות כבד גורמות לרמות לא נורמליות של aminotransferase?
הרמות הגבוהות ביותר של AST ו- ALT נמצאות במקרים של ליקויים הגורמים למותם של תאי כבד רבים (נמק בכבד). הדבר קורה במצבים כגון:
הפטיטיס A או B ויראלי חריף
נזק ניכר לכבד בשל רעלנים, לדוגמא כתוצאה ממינון יתר של פרצטמול
ומקרים בהם הכבד סובל מחסך של דם טרי המספק חמצן וחומרים מזינים.
רמות הסרום של AST ו- ALT במצבים אלה יכולים לנוע בין פי עשרה מן הטווח העליון של הנורמה ועד לאלפי יחידות לליטר.
רמות גבוהות באופן בינוני או קל של אנזימי כבד הן דבר שבשגרה. מגלים אותם בבדיקות דם שגרתיות בקרב מטופלים בריאים בדרך כלל. רמות ה- AST ו- ALT במקרים אלה הם בדרך כלל בין פי 2 מן הטווח העליון של הנורמה ועד כמה מאות יחידות לליטר.
אחד הגורמים הנפוצים ביותר לרמות גבוהות באופן בינוני או קל של אנזימי כבד אלה הוא כבד שומני. בארה"ב, הגורם השכיח ביותר לכבד שומני הוא צריכת יתר של אלכוהול. גורמים אחרים כוללים סוכרת והשמנת יתר. הפטיטיס C כרוני הופך גם הוא לגורם חשוב של רמות גבוהות באופן קל עד בינוני של אנזימי כבד.
אילו תרופות גורמות לרמות לא נורמליות של aminotransferase?
מגוון תרופות יכולות לגרום לרמות לא נורמליות של אנזימי כבד בדם. לדוגמא:
תרופות נגד כאבים כגון:
אספירין
פרצטמול
איבופרופ (Advil)
נפרוקסן (Naprosyn, Naprelan, Anaprox, Aleve)
דיקלופנאק (Voltaren, Cataflam, Voltaren-XR)
פנילבוטאזון (Butazolidine)
תרופות נוגדות עוויתות, כגון:
Phenytoin (Dilantin)
Valproic acid (Depakote, Depakote ER, Depakene, Depacon)
Carbamazepine (Tegretol, Tegretol XR, Equertro)
phenobarbital
תרופות אנטיביוטיות, כגון:
טטרציקלינים (אכרומיצין)
סולפאנומיסים
Isoniazid (Nydrazid, Laniazid)
Sulfamethoxazole (Gantanol)
Trimethoprim (Trimpex; Proloprim, Primsol)
Nitrofurantoin (Macrodantin; Furadantin; Macrobid)
Fluconazole (Diflucan) וכן כמה תרופות נגד פטריות
תרופות להורדת רמת הכולסטרול, כגון:
סטטינים:
Lovastatin (Mevacor, Altocor)
Pravastatin (Pravachol)
Atorvastatin (Lipitor)
Fluvastatin (Lescol)
Rosuvastatin (Crestor)
Simvastatin (Zocor)
ניאצין
תרופות ללב וכלי הדם, כגון:
Amiodarone (Cordarone)
Hydralazine (Apresoline)
Quinidine (Quinaglute, Quinidex)
תרופות אחרות
תרופות נוגדות דיכאון מסוג tricyclic
מהם הגורמים הפחות שכיחים של רמות לא נורמליות של aminotransferase?
גורמים פחות שכיחים בארה"ב כוללים הפטיטיס B כרוני, המכרומטיזיס (הצטברות ברזל בגוף), מחלת וילסון, מחסור בטנטיטריפסין-אלפא-1, כרסת (צליאק), מחלת קרוהן, דלקת כיבית בכרכשת ודלקת כבד אוטואימונית. הפטיטיס B, למרות שאינה נפוצה כמו הפטיטיס C, יכולה לגרום למחלת כבד כרונית עם רמות בלתי נורמליות של אנזימים.
המכרומטוזיס היא ליקוי גנטי הגורם להצטברות של עודף ברזל בכבד, שתוצאתו עלולה להיות דלקת וצלקת בכבד.
מחלת וילסון היא ליקוי גנטי הגורם להצטברות נחושת ברקמות שונות, כולל הכבד והמוח. הצטברות נחושת בכבד יכולה להוביל לדלקת כרונית של הכבד, ואילו הצטברות נחושת במוח יכולה לגרום להפרעות פיכיאטריות ומוטוריות.
מחסור בטנטיטריפסין-אלפא-1 הוא ליקוי גנטי שבה מחסור בגליקופרוטאין הקרוי טנטיטריפסין-אלפא-1 מוביל למחלת ריאה כרונית (נפחת) ומחלת כבד.
הפטיטיס אוטואימוני נגרם כתוצאה מפגיעה בכבד על ידי הנוגדנים העצמיים של הגוף ומנגנוני הגנה התוקפים את הכבד.
צליאק היא מחלת מעיים בה לחולה יש אלרגיה לגלוטן, והוא מפתח גזים, נפיחות, שלשולים ובמקרים קשים תת-תזונה. החולים במחלה זו יכולים לפתח רמות לא נורמליות קלות של ALT ו- AST.
מחלת קרוהן ודלקת כיבית בכרכשת הן מחלות עם דלקת כרונית של המעי. בחולים אלה מתפתחת לעיתים דלקת בכבד (הפטיטיס) או בצינורות המרה, מה שגורם לתוצאות לא תקינות של בדיקות הדם.
לעיתים רחוקות רמות לא נורמליות של אנזימי כבד עלולות להיות סימן ל- סרטן בכבד – קרצינומה של תאי הכבד או הפטומה. סרטן המתפשט לכבד מאיברים אחרים (המעי, הלבלב, הקיבה ועוד) נקרא מחלה גרורתית.
כיצד מעריכים מצבם של אנשים עם עלייה קלה עד בינונית ברמות ה- aminotransferase?
הערכה של מטופלים בריאים עם רמות לא נורמליות של אנזימי כבד צריכה להיעשות כל מקרה לגופו. רופא עשוי לבקש תוצאות של בדיקות דם היסטוריות לשם השוואה. אם אין בדיקות כאלה בנמצא, הרופא ע שוי לבקש חזרה על בדיקות הדם לאחר מספר שבועות או חודשים על מנת לראות אם התוצאות נשארות לא נורמליות. הרופא יחפש אחק גורמי סיכון להפטיטיס B או C, כולל חשיפה מינית, היסטוריה של עירויי דם, שימוש בתרופות דרך הווריד וחשיפה תעסוקתית למוצרי דם. היסטוריה משפחתית של מחלת כבד עלולה להגביר את הסיכון למחלות גנטיות, כגון המכרומטוזיס, מחלת וילסון, או מחסור בטנטיטריפסין-אלפא-1.
יש לעבור על רשימה מלאה של תרופות נפוצות, כולל תרופות הנמכרות ללא מרשם רופא. בדיקה גופנית מלאה על ידי הרופא היא אמצעי חשוב נוסף.
התבנית של חריגות באנזימי הכבד יכולה לספק רמזים מועילים לגבי הגורם של מחלת כבד. לדוגמא, רוב המטופלים עם מחלת כבד אלכוהולית הם בעלי רמת אנזימים שאינם כה גבוהים כמו אלו של מקרי הפטיטיס ויראלית חריפה, וה- AST נוטה להיות גבוה מם ה- ALT. במחלת כבד אלכוהולית, ה- AST הוא בדרך כלל נמוך מ- 300 יח' לליטר וה- ALT הוא בדרך כלל נמוך מ- 100 יח' לליטר.
אם אלכוהול או תרופה אחראיים לרמות הבלתי נורמליות של אנזימי הכבד, הפסקת צריכת האלכוהול או התרופה (תחת השגחת רופא בלבד) אמורה להביא את רמות האנזימים לגבולות הנורמה תוך כמה שבועות או חודשים. במידה והגורם החשוד הוא עודף משקל כתוצאה מכבד שומני, ירידה במשקל של 5% עד 10% עשויה להביא את רמת האנזימים אל הנורמה גם כן.
אם הרמה הלא נורמלית ממשיכה למרות הפסקת צריכת האלכוהול, ירידה במשקל והפסקת נטילת תרופות חשודות, ניתן לבצע בדיקות דם על מנת לסייע לאבחן מחלות כבד. ניתן לבצע בדיקות דם להימצאות וירוס הפטיטיס B או C, רמות ברזל בדם, רמת ספיגת הברזל, ובדיקות נוספות.
ביופסיה של הכבד מבוצעת במקרים מסוימים, בהם:
- המידע שיופק מן הביופסיה עשוי לסייע לטיפול
- הרופא צריך לדעת את הרמה והחומרה של הנזק בכבד.
- הערכת היעילות של הטיפול, או
- אין סיבה נראית לעין של רמות לא נורמליות של אנזימי כבד למרות שבוצעה חקירה מאומצת.
ביופסיה של הכבד יעלה במיוחד באישוש אבחון של מחלה שניתן לטפל בה. מחלות מסוג זה כוללות הפטיטיס כרוני מסוג B ו- C, המכרומטוזיס, מחלת וילסון, הפטיטיס אוטואימוני, ומחסור ב- alpha-1-antitrypsin.
מה בנוגע לניטור רמות ה- aminotransferase?
מה שבדרך כלל יעיל במיוחד הוא סדרת בדיקות של AST ו- ALT לאורך זמן על מנת לקבוע האם הרמות עולות, נשארות קבועות, או יורדות. לדוגמא, מטופלים העוברים טיפול בהפטיטיס כרוני מסוג C צריכים לעבור סדרת בדיקות כזאת. המטופלים המגיבים היטב לטיפול יהיו בעלי רמות יורדות והולכות של האנזים של הכבד, עד שיגיעו לרמה נורמלית או קרוב לכך. אלו המפתחים נסיגה במחלה לאחר תום הטיפול יפתחו בדרך כלל שוב רמות אנזים לא נורמליות.
מה בדבר אנזימים אחרים של הכבד?
מלבד AST ו- ALT, יש אנזימים אחרים, כולל פוספטזה בסיסית (alkaline phosphatase), 5-נוקלאוטידאז (5'-nucleotidase), לקטט דהידרוגנאז (LDH - lactate dehydrogenase), ו- GGT (gamma-glutamyl transpeptidase), הנבדקים לפעמים לצורך איתור מחלת כבד.
פוספטזה בסיסית הוא אנזים הנבדק לעיתים קרובות. אנזים זה נמצא בדרך כלל בדפנות צינורות המרה. עלייה באמת האנזים עלולה לציין פגיעה בתאי המרה. גורמים אפשריים הם אבנים בכיס המרה ותרופות מסוימות, למרות שגם חלק מן המצבים שתוארו לעיל עלולים לגרום לעלייה ברמות האנזים.
