בדיקת CT
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
01/02/2010 08:31
בדיקת CT ידועה בשמה כטומוגרפיה צירית ממוחשבת הינה תהליך רנטגן המשלב צילומי רנטגן רבים עם עזרה של מחשב כדי להפיק תמונת חתך רוחב ואם יש צורך, צילומי תלת מימד של האיברים והמבנים בגוף. טומוגרפיה צירית ממוחשבת ידועה בשם בדיקת CT.
מהי בדיקת CT?
בסריקת CT משתמשים כדי להגדיר מבנים נורמלים ואבנורמלים בגוף ו/או לעזור בתהליכים על ידי עזרה לכוון באופן מדוייק את המיקום של מכשירים או טיפולים.
מכונת רנטגן גדולה בצורת בייגל מצלמת תמונות רנטגן בזויות שונות רבות מסביב לגוף. צילומים אלה מעובדים על ידי מחשב כדי לייצר תמונות חתך רוחב של הגוף. בכל אחת מהתמונות הגוף נראה כ"פרוסת" רנטגן של הגוף, המתועד על פילם. תמונה מתועדת זו נקראת טומוגרמה. "טומוגרפיה צירית ממוחשבת" מתייחסת ל"חלקי" הטומוגרמה האלה ברמות השונות של הגוף.
דמיינו את הגוף ככיכר לחם כאשר אתם מסתכלים בצד אחד של הכיכר. כשאתם מסירים כל פרוסה של הלחם אתם יכולים לראות את כל פני השטח של פרוסה זאת מה"קשה" ועד המרכז. הגוף נראה בסריקת CT באופן דומה מהעור ועד למרכז החלק בגוף אותו בודקים. כאשר רמות אלה "מחוברות" יחד ניתן להשיג תמונה תלת מימדית של האיבר או המבנה האבנורמלי בגוף.
מדוע מבצעים בדיקות CT?
מבצעים בדיקות CT כדי לנתח את המבנים הפנימיים של חלקים שונים בגוף. זה כולל את הראש, בו ניתן לזהות פציעות טראומה (כגון קרישי דם או סדקים בגולגולת), גידולים ודלקות. בעמוד השדרה, ניתן להגדיר במדוייק את המבנה העצמי של החוליות וכן את האנטומיה של הדיסקים הבין חולייתיים ועמוד השדרה. שיטות סריקות CT יכולות לשמש למדידה מדוייקת של צפיפות העצם בבדיקה של אוסטיאופורוזיס.
לפעמים מכניסים חומר ניגוד (צבע רנטגן) לנוזל השדרה כדי להדגיש את הסריקה ואת מערכות היחסים השונות של חוט השדרה, עמוד השדרה והעצבים בו. חומר הניגוד לעיתים קרובות גם מוכנס לתוך הוריד או בדרכים אחרות לפני סריקת ה- CT (ראה להלן). משתמשים גם בסריקות CT בחזה כדי לגלות גידולים, ציסטות או דלקות שחושדים בהם לאחר צילומי רנטגן של החזה. סריקות CT של הבטן עוזרות מאוד בהגדרת אנטומיית איברי הגוף, כולל צילום הכבד, כיס המרה, הלבלב, הטחול, אבי העורקים, הכליות, הרחם והשחלות. צילומי CT באיזור זה משמשים לאשר נוכחות או אי נוכחות של גידולים, דלקת, אנטומיה אבנורמלית או שינויים בגוף עקב טראומה.
הטכניקה הינה חסרת כאב ויכולה לספק צילומים מדוייקים ביותר של מבני הגוף בנוסף להדרכת הרדיולוג בפרוצדורות מסויימות כגון ביופסיות לבדיקת נוכחות סרטן, הסרת נוזלי גוף פנימיים עבור בדיקות מגוונות וניקוז אבצסים הנמצאים עמוק בתוך הגוף. רבות מפרוצדורות אלה הן חודרניות באופן מינימלי ומורידות באופן משמעותי את הצורך בניתוח כדי להשיג את אותה המטרה.
האם קיימים סיכונים בבדיקת CT?
בדיקת = סריקת CT הינה תהליך בעל סיכון מאוד נמוך. הבעיה הנפוצה ביותר היא תגובה שלילית לחומר הניגוד המוזרק לתוך הוריד. החומר הוא בדרך כלל נוזל על בסיס יוד המוזרק לוריד, המאפשר לראות הרבה יותר טוב איברים ומבנים רבים כגון הכליות וכלי הדם בסריקת ה- CT. יכולים להופיע גרד, פריחה, סרפדת (חלרת) או תחושת חום בכל הגוף. אלה בדרך כלל תגובות מגבילות עצמי העוברות די מהר. אם יש צורך ניתנים אנטיהיסטמינים כדי לעזור להקל על התסמינים. תגובה אלרגית יותר רצינית לחומר נגדי תוך ורידי נקרא תגובה אנפילקטית. כשזה מתרחש המטופל יכול לפתח סרפדת (חלרת) חמורה ו/או קושי קיצוני בנשימה. תגובה זו הינה נדירה אך בפוטנציאל מסכנת חיים אם לא מטפלים בה. תרופות שמכילות קורטיקוסטרואידים, אנטיהסטמינים ואפינפרין יכולות לגרום לתגובה זו.
רעילות לכליות שיכולה לגרום לאי ספיקת כליות היא סיבוך נדיר ביותר של החומר הנגדי אותו מזריקים לווריד בסריקת ה- CT. אנשים עם סכרת, אנשים שעברו התייבשות או מטופלים שכבר יש להם תפקודי כליות לקויים הם רגישים ביותר לתגובה זו. סוכנים תוך ורידיים חדשים יותר פותחו, כגון Isovue, שכמעט העלימו לגמרי את הסיבוך הזה.
כמות הקרינה שבן אדם מקבל במשך סריקת ה- CT הינה מינימאלית. אצל גברים ונשים לא בהריון לא הודגם כי זה גורם להשפעות שליליות. אם אישה היא בהריון יכול להיות סיכון פוטנציאלי עבור העובר, במיוחד בשליש הראשון של ההיריון. אם אישה היא בהריון היא צריכה להודיע לרופא שלה ולדון על אפשרויות פוטנציאליות אחרות של צילומים כגון אולטרסאונד, שלא מזיקים לעובר.
כיצד מתכוננים לסריקת CT וכיצד מבוצעת הבדיקה?
בהכנה לסריקת ה- CT בדרך כלל מבקשים מהמטופלים להימנע מלאכול, במיוחד כאשר משתמשים בחומר ניגוד. את החומר ניתן להזריק לווריד או להינתן דרך הפה או דרך חוקן כדי להעלות את השוני בין האיברים השונים או האזורים השונים בגוף. לכן צריך להגביל צריכת נוזלים ואוכל כמה שעות לפני הבדיקה. אם יש למטופל היסטוריה של אלרגיות לחומר הניגוד (למשל ליוד) הרופא וצוות הרדיולוגיה צריכים לדעת מכך. צריך להסיר את כל החומרים המתכתיים ובגדים מסוימים מסביב לגוף מפני שהם יכולים להפריע לבהירות התמונות.
המטופלים נשכבים על מיטה זזה שמוכנסת למרכז מכונה גדולה בצורת בייגל שמצלמת את צילומי הרנטגן מסביב לגוף. התהליך עצמו יכול לקחת בין חצי שעה לשעה וחצי. אם הרדיולוג מבצע בדיקות ספציפיות, ביופסיות או התערבויות אחרות בזמן סריקת ה- CT ייתכן ויידרשו זמן והשגחה נוספים. בזמן סריקת ה- CT חשוב שהמטופל ימזער כל תזוזה של הגוף ויישאר כמה שיותר שקט ולזוז כמה שפחות. זה מעלה באופן משמעותי את בהירות צילומי הרנטגן. טכנולוג סריקת ה- CT אומר למטופל מתי לנשום או לעצור את נשימתו בזמן הסריקה של החזה והבטן. אם יש בעיות בזמן הסריקה צריך להודיע לטכנולוג מייד. הטכנולוג מתבונן ישירות במטופל דרך חלון בזמן הפרוצדורה ויש מערכת אינטרקום בחדר עבור בטיחות נוספת של המטופל.
סריקות CT משפרות בהרבה את היכולת של הרופאים לאבחן מחלות רבות בשלב מוקדם ועם הרבה פחות סיכון משיטות קודמות. שיפורים נוספים בטכנולוגיית סריקת ה- CT ממשיכים להתפתח ומבטיחים איכות צילום אפילו גבוהה יותר ובטיחות גבוהה יותר עבור המטופלים. סריקות CT חדשות הנקראות סריקות CT "ספירלות" או "סליליות" שיכולות לספק צילומים מדוייקים יותר ומהירים יותר של האיברים הפנימיים. למשל, מרכזי טראומה רבים משתמשים בסריקות אלה כדי לאבחן מהר יותר פציעות פנימיות לאחר טראומה רצינית בגוף. בסריקות CT ברזולוציה גבוהה (HRCT) משתמשים כדי לבדוק בצורה מדוייקת את הריאות כדי לראות אם קיימות דלקת או צלקות.
