בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים-ANA

אבחון סרטן

מידע לחולה

בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים-ANA

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם עודכן לאחרונה 25/04/2010 08:18

בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים (ANA) הבדיקה פותחה בשנת 1957 על ידי ד"ר ג'ורג' פריו. בדיקת ANA מבוצעת על ידי לקיחת דגימת דם ובדיקת של חשיפת התאים לנוגדנים אשר מגיבים לחלקים שונים של גרעין התא.

מהם נוגדנים אנטי גרעינים?
בדרך כלל יש לנו בדם נוגדנים שחוסמים פולשים לגוף שלנו, כגון מיקרובים של וירוסים ובקטריות. נוגדנים אנטי גרעיניים הם בדרך כלל נוגדנים שניתן לאתר בדם, להם יש את היכולת לקשור מבנים מסויימים בתוך גרעין התא. הגרעין הוא הליבה הפנימית ביותר של תאי הגוף, והוא מכיל את ה- DNA, החומר הגנטי העיקרי. נוגדנים אנטי גרעינים נמצאים אצל מטופלים שמערכת החיסון שלהם יכולה להיות בעלת רגישות לגרום להתלקחות נגד רקמות הגוף של עצמם. נוגדנים המכוונים נגד הרקמות של הגוף נקראים נוגדנים עצמיים. הנטייה של מערכת החיסון לפעול נגד הגוף עצמו נקראת אוטואימוניות. נוגדנים אנטי גרעינים מצביעים על הנוכחות האפשרית של אוטואימוניות ולכן מספקת אינדיקציה עבור הרופאים לשקול את האפשרות של מחלה אוטואימונית.
כיצד בדיקת ה- ANA מעוצבת ולמי היא מיועדת?
בדיקת ה- ANA פותחה על ידי ד"ר ג'ורג' פריו בשנת 1957. הבדיקה מבוצעת על ידי שימוש בדגימת דם. הנוגדנים בסרום הדם נחשפים במעבדה לתאים. בשלב זה נקבע אם קיימים נוגדנים המגיבים לחלקים שונים של גרעין התא. מכאן נובע המונח אנטי "גרעיני". לעיתים קרובות משתמשים בטכניקות פלואורסצנטיות כדי לאתר את הנוגדנים בתאים, לכן בדיקות ANA לפעמים נקראות בדיקות אנטי גרעיניות פלואורסצנטיות לנוגדנים (FANA). הבדיקה הינה בדיקת סינון רגישה המשמשת לאתר מחלות אוטואימוניות.
מהן מחלות אוטואימוניות?
מחלות אוטואימוניות הן מצבים בהם קיימת הפרעה במערכת החיסון המאופיינת על ידי יצור חריג של נוגדנים (נוגדנים עצמיים) המכוונים כנגד רקמות הגוף. מחלות אוטואימוניות בדרך כלל מציגות התלקחות של רקמות שונות בגוף. ANA נמצאים אצל מטופלים עם מספר מחלות אוטואימוניות כגון זאבת אדמנתית מערכתית, תסמונת סיוגרן, דלקת פרקים שגרונית, פולימיוזיטיס, סקלרודרמה, מחלת האשימוטו (דלקת בלוטת התריס), סוכרת נעורים, מחלת אדיסון, ויטיליגו, אנמיה ממארת, דלקת פקעיות הכליות ופיברוזיס של הריאות. אפשר למצוא ANA אצל מטופלים עם מצבים שאינם נחשבים למחלות אוטואימוניות קלאסיות, כגון דלקות כרוניות וסרטן.
אילו מצבים אחרים גורמים ליצור ANA?
ANA יכולים להיווצר אצל מטופלים עם דלקות (ויראליות או בקטריאליות), מחלות בריאות (primary-pulmonary-fibrosis, יתר לחץ דם ריאתי), מחלות של הקיבה והמעיים (קוליטיס כיבית, מחלת קרוהן, שחמת ראשונית של המרה, מחלת כבד תלוית אלכוהול), מחלות הורמונליות (מחלת האשימוטו, מחלת גרייבס), מחלות דם (idiopathic-thrombocytopenic-purpura, אנמיה המוליטית) סרטן ( מלנומה, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן הכליות, סרטן השחלות ואחרים), מחלות עור (פסוריאזיס, פמפיגוס) וכן אצל קשישים ואנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות שיגרוניות.
האם תרופות יכולות לעזור ליצור ANA?
תרופות רבות יכולות לגרות ייצור ANA, כולל procainamide (Procan SR), hydralazine, ו- dilantinANA המגורים על ידי תרופות מכונים ANA מזורזים על ידי תרופות. זה לא בהכרח אומר שקיימת מחלה בזמן שה- ANA "מזורזים". לפעמים המחלות מקושרות ל- ANA והן נקראות מחלות מזורזות על ידי תרופות.
ANA מוגדרים בתבניות מסויימות. למה הכוונה?
ANA מציגים תבניות שונות בהתאם לכתמי גרעין התא במעבדה: הומוגני או מפוזר; מנוקד; מגורען; ושולי או מעוטר. בזמן שתבניות אלה אינן ספציפיות עבור מחלה אחת בלבד, מחלות מסויימות יכולות להיות מקושרות לתבנית אחת או אחרת. התבניות יכולות לפעמים לתת רמזים נוספים לרופא בנושא סוג המחלה אותה צריך לחפש בבדיקת החלה. למשל, התבנית המגורענת נמצאת לעיתים קרובות יותר במחלת הסקלודרמה. התבנית המנוקדת נמצאת במצבים רבים ובאנשים שאין להם מחלות אוטואימוניות.
האם ANA תמיד מקושרים למחלות?
לא. הם יכולים להמצא בכ- 5% מהאוכלוסיה הנורמלית, בדרך כלל בטיטרים נמוכים (רמות נמוכות). אנשים אלה בדרך כלל אינם חולים. לטיטרים הנמוכים מ- 1:80 יש סיכוי נמוך יותר להיות מסוכנים. (טיטרים של ANA של פחות מ- 1:40 נחשבים שליליים). אפילו טיטרים גבוהים יותר לעיתים קרובות נחשבים חסרי חשיבות אצל מטופלים מעל גיל 60. בסופו של דבר, תוצאות ה- ANA חייבות להיות מנותחות בקונטקסט הספציפי של התסמינים של המטופל הספציפי ותוצאות הבדיקות האחרות. הן יכולות להיות חשובות או לא חשובות אצל מטופל מסויים.
פעולות מסמך