מתי יש לפנות אל הרופא במקרה של שלשול?
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
02/05/2010 11:06
רוב המקרים של שלשול הם מתונים וקצרים, ואין צורך להביאם לידיעת הרופא. עם זאת, יש להתייעץ עם הרופא במקרים הבאים:
- חום גבוה (מעל 38 מעלות)
- כאב בטן בינוני או קשה
- שלשול בקרב מטופלים שיש להם מחלות נוספות שבהן התייבשות עלולה להיות בעלת השלכות קשות, כגון הסובלים מסוכרת, מחלות לב ואיידס.
- שלשול חמור שאינו מראה הטבה לאחר 48 שעות
- התייבשות מתונה או חריפה
- הקאות מתמשכות שאינן מאפשרות שתיית נוזלים
- שלשולים חריפים בקרב נשים בהריון, בגלל חשש לבריאות העובר
- שלשול במשך נטילת אנטיביוטיקה או מייד אחר כך
- שלשול לאחר חזרה מארצות מתפתחות
- שלשול בקרב חולים במחלות מעיים כרוניות כגון מחלת קרוהן, בגלל שהשלשול עלול להיות סימן להחרפת המחלה
- שלשול חריף בתינוק או ילד קטן על מנת למנוע התייבשות ואובדן אלקטרוליטים
אילו בדיקות משמשות להערכה במקרה של שלשולים?
שלשול חריף. שלשול חריף דורש בדרך כלל מספר בדיקות.
- מדידה של לחץ דם במצב עמידה ושכיבה, העלולה להצביע על סימנים של התייבשות. אם יש סימנים של התייבשות, יש לערוך בדיקת אלקטרוליטים.
- בדיקת כמות קטנה של צואה מתחת למיקרוסקופ עלולה לחשוף תאי דם לבנים המעידים על דלקת במעי, מה שמצריך בדיקות נוספות, ובפרט תרבית צואה ובדיקת טפילים בצואה.
- אם המטופל נטל אנטיביוטיקה בשבועיים שחלפו, יש לבדוק את הצואה להימצאות רעלן C. difficile.
- בדיקת צואה או דם לווירוסים נעשות רק לעיתים רחוקות, מאחר ואין טיפול ספציפי נגדם.
- אם היתה נסיעה למדינות מתפתחות, יש לבדוק את הצואה להימצאות Giardia ופרזיטים אחרים.
- יש גם בדיקות אימונולוגיות שניתן לבצע על גדימות צואה לאבחון זיהום ב- Giardia.
שלשול כרוני. במקרה זה ההתמקדות עוברת לאבחון של גורמים שאינם דלקתיים.
- הדבר עשוי לדרוש צילום רנטגן של המעיים (צילום דרכי העיכול העליונים או חוקן בריום), או אנדוסקופיה (EGD או קולונוסקופיה) עם ביופסיות.
- אי ספיגת שומן ניתן לאבחן על ידי מדידת השומן באיסוף צואה של 72 שעות.
- אי ספיגת סוכר ניתן לאבחן על ידי הסרת סוכר מן התפריט או על ידי ביצוע בדיקת תבחין מימן בנשימה (hydrogen breath test), שאותו ניתן לבצע גם לאבחון התרבות יתר חיידקית במעי הדק.
- תת פעילות של בלוטת יותרת המוח או יתר פעילות של בלוטת התריס ניתן לאבחן על ידי מדידת הערכים בדם של קורטיזול והורמון בלוטת התריס, בהתאמה.
- מחלת צליאק ניתן לאבחן באמצעות בדיקות דם ו- ביופסיה של המעי הדק.
כיצד ניתן למנוע התייבשות וכיצד ניתן לטפל בה?
תמיסות נוזלים הניטלות דרך הפה למניעת התייבשות (ORS) כוללות גלוקוז או סירופ אורז ואלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, כלוריד, ציטרט או ביקרבונט). ארגון הבריאות העולמי פיתח את תמיסת WHO-ORS במקור על מנת לטפל במהירות בקורבנות שלשולים חריפים הנגרמים על ידי כולירה. התמיסה כוללת גלוקוז ואלקטרוליטים. הגלוקוז בתמיסה חשוב בגלל שהוא גורם למעי הדק לספוג במהירות את הנוזל והאלקטרוליטים. תפקיד האלקטרוליטים בתמיסה הוא מניעה וטיפול במחסור באלקטרוליטים.
בארה"ב קיימים מוצרים דומים ל- WHO-ORS למניעת התייבשות ולטיפול בהתייבשות. דוגמאות למוצרים כאלה: Pedialyte, Rehydralyte, Infalyte ו- Resol.
רוב המוצרים המסחריים בארה"ב כוללים גלוקוז. המוצר Infalyte הוא היחיד הכולל פחמימת אורז במקום גלוקוז. רוב הרופאים מאמינים שאין הבדלים חשובים בין גלוקוז לבין פחמימת אורז.
תינוקות וילדים קטנים. רוב מקרי השלשול החריף בקרב תינוקות וילדים קטנים נגרמים בשל דלקות ויראליות של המעי ובדרך כלל חולפים תוך זמן קצר. בדרך כלל לא רושמים אנטיביוטיקה במקרים אלה. עם זאת, חום, הקאות ויציאות רכות עלולים להיות תסמינים של דלקות אחרות כגון דלקת האוזן התיכונה, דלקת ריאות, דלקת בשלפוחית השתן, אלח-דם, ודלקת קרום המוח. מחלות אלה עלולות לדרוש נטילת אנטיביוטיקה.
תינוקות עם שלשול חריף עלולים להתייבש במהירות ולכן הם זקוקים לטיפול מהיר נגד התייבשות. מסיבות אלה, תינוקות החולים בשלשול חייבים לעבור בדיקת רופא ילדים על מנת לזהות ולטפל במחלות אחרות וכן לתת להורים הוראות בקשר לשימוש במוצרים נגד התייבשות.
תינוקות הסובלים מהתייבשות בינונית עד חריפה צריכים להיות מטופלים בבית החולים באמצעות עירוי. הרופא עשוי להחליט לטפל בילדים הסובלים מהתייבשות מתונה בבית באמצעות מוצרי ORS.
תינוקות יונקים או אלה המוזנים באמצעות פורמולה צריכים להמשיך לקבל חלב אם במהלך תקופת ההתאוששות מהתייבשות, במידה ואין מניעה לכך מבחינת הקאות מהן התינוק סובל. במהלך ההחלמה ולמשך תקופה קצרה לאחר ההחלמה מדלקת ויראלית של הקיבה והמעיים, תינוקות יכולים להיות אלרגיים ללקטוז בגלל מחסור זמני באנזים לקטאז (הדרוש לשם עיכול הלקטוז שבחלב) במעי הדק. תינוקות הסובלים מאלרגיה ללקטוז עלולים לפתח שלשולים וכאבי בטן המחמירים והולכים כאשר הם מתחילים לצרוך מוצרי חלב. לפיכך, לאחר הטיפול בתמיסות ORS, מומלץ להזינם בפורמולה נטולת לקטוז ובמיצים מהולים. ניתן להתחיל לתת להם בהדרגה מוצרי חלב לאחר שהוטב מצבם.
ילדים גדולים יותר ומבוגרים. במהלך שלשולים בינוניים ניתן להשתמש במים, מיצי פירות מהולים, מיצים המכילים סוכר, ומשקאות אנרגיה לספורטאים על מנת למנוע התייבשות. יש להימנע באופן זמני מצריכת קפאין ומוצרי חלב המכילים לקטוז, מאחר והם עלולים להחריף את השלשולים (מוצרי חלב המכילים לקטוז עלולים להשפיע בעיקר על אלו הסובלים מאלרגיה ללקטוז). במידה והשלשולים אינם מלווים בבחילה והקאות, יש להמשיך באכילת מזונות מוצקים. מזונות הנסבלים היטב במהלך שלשולים כוללים אורז, דגנים, בננות, תפוחי אדמה ומוצרים נטולי לקטוז.
ניתן להשתמש בתמיסות ORS במקרים של שלשולים חריפים המלווים בהתייבשות בילדים שגילם מעל 10 שנים ובקרב מבוגרים. תמיסות אלה ניתנות במינונים של 50 מ"ל לק"ג בכל 4 עד 6 שעות במקרים של התייבשות קלה או 100 מ"ל לק"ג בכל 6 שעות במקרים של התייבשות בינונית. לאחר החזרת המים והאלקטרוליטים לגוף, ניתן להמשיך בתמיסה במשך 24 שעות נוספות, במינון של 100 עד 200 מ"ל לק"ג, וזאת עד להפסקת השלשולים. ההוראות על גבי האריזה של התמיסות מציינות בדרך כלל את המינונים המומלצים. לאחר החזרת המים והאלקטרוליטים לגוף, ילדים גדולים ומבוגרים צריכים לחזור לאכול מזון מוצק ברגע שהבחילות וההקאות חולפות. מזון מוצק שיש להתחיל בו כולל אורז, דגנים, בננות, תפוחי אדמה ומוצרים נטולי לקטוז ודלי שומן. ככל שחולפת תופעת השלשולים, ניתן להרחיב את מגוון המאכלים.
