איך מטפלים בשלשול?
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
03/05/2010 06:47
סופגים. אלו הן תרכובות הסופגות מים, הניטלות דרך הפה, סופגות מים במעי הדק ובמעי הגס וגורמות לצואה להיות פחות מימית. הם גם עשויים לקשור חומרים כימיים רעילים המיוצרים על ידי חיידקים הגורמים למעי הדק להפריש נוזלים. יצוין כי ההשפעה של קשירת החומרים הכימיים הרעילים למניעת שלשולים אינה ברורה.
שני הסופגים העיקריים הם attapulgite ו- polycarbophil, ושניהם ניתנים להשגה ללא מרשם רופא. דוגמאות למוצרים המכילים attapulgite:
- Donnagel
- Rheaban
- Kaopectate Advanced Formula
- Parepectolin
- Diasorb
דוגמאות למוצרים המכילים polycarbophil:
- Equalactin
- Konsyl Fiber
- Mitrolan
- Polycarb
Equalactin הוא המוצר נגד שלשול המכיל attapulgite. עם זאת, המשלשל Konsyl, מכיל גם הוא attapulgite.-Attapulgite ו- polycarbophil נשארים במעיים ולכן אין להם תופעות לוואי מחוץ למערכת העיכול. הם עלולים לגרום לעיתים לעצירות ונפיחות. דאגה מסוימת היא שמוצרים סופגים יכולים לקשור תרופות ולהפריע לספיגה שלהם לגוף. מסיבה זאת, מומלץ בדרך כלל לצרוך תרופות ומוצרים סופגים בהפרש של מספר שעות זה מזה, כך שהם יגיעו בנפרד אל המעיים.
תרופות נוגדות תנועתיות (Anti-motility). אלו הן תרופות המרגיעות את השרירים של המעי הדק ו/או המעי הגס. ההרגעה גורמת למעבר איטי יותר של תכולת המעיים. המעבר האיטי מאפשר למים יותר זמן להיספג מן המעיים וגורם לתכולת מים גבוהה יותר בצואה. כמו כן חלה גם הרגעה בכאבי בטן ועוויתות.
שתי התרופות העיקריות בקבוצה זו הן loperamide (אימודיום), הניתנת להשגה ללא מרשם רופא, ו- diphenoxylate-(Lomotil), הדורשת מרשם רופא. שתי התרופות קרובות לקבוצת תרופות ההרגעה (למשל, קודאין), אך אין להן את ההשפעות משככות הכאבים של הנ"ל.
התרופה Loperamide (אימודיום), למרות שהיא נמנית על תרופות ההרגעה, אינה ממכרת.
התרופה Diphenoxylate היא תרופה מעשה ידי אדם, אשר במינונים גבוהים יכולה להיות ממכרת בגלל האופי המרגיע שלה וההשפעות משפרות מצב הרוח שלה. על מנת למנוע שימוש לרעה והתמכרות ל- Diphenoxylate, יש תרופה אחרת, אטרופין, המתווספת ל- Loperamide במוצר Lomotil. אם צורכים מינון גבוה מדי של Lomotil, מופיעות תופעות לוואי בלתי נעימות כתוצאה משימוש ביותר מדי אטרופין.
התרופות loperamide ו- diphenoxylate הן בטוחות לשימוש ונסבלות היטב. עם זאת, קיימים כמה אמצעי זהירות שיש לנקוט בהן:
- אין להשתמש בתרופות נוגדות תנועתיות ללא הוראת רופא לשם טיפול בשלשולים הנגרמים מדלקת כיבית בכרכשת, דלקת המעי הגס הנגרמת על ידי C.-difficile ודלקות במעיים הנגרמות על ידי חיידקים הפולשים למעיים (למשל Shigella). השימוש בתרופות הללו יכול לגרום לדלקות קשות יותר ולהאריך את משך ההחלמה.
- התרופה Diphenoxylate יכולה לגרום לסחרחורות או נמנום, ויש לנקוט משנה זהירות כאשר נוהגים ברכב או מבצעים משימות הדורשות עירנות וקואורדינציה.
- תרופות נוגדות תנועתיות אסורות לשימוש בילדים בני פחות משנתיים.
- וחשוב ביותר: שלשול חריף אמור להשתפר תוך 72 שעות. במידה והתסמינים אינם משתפרים או מחריפים, יש להתייעץ עם רופא לפני המשך הטיפול בתרופות נוגדות תנועתיות.
תרכובות ביסמות. קיימות תרופות רבות המכילות ביסמות. Bismuth subsalicylate (Pepto-Bismol) ניתנת להשגה בארה"ב. היא מכילה שני מרכיבים פעילים, ביסמות וסליצילט (אספירין). אין זה ברור עד כמה תרכובות ביסמות הן יעילות, למעט בשלשול נוסעים ולטיפול בזיהום בקיבה על ידי חידק H. pylori – בשני מקרים אלה התרכובות הוכיחו עצמן כיעילות. כמו כן אין זה ברור כיצד תרכובות ביסמות פועלות. סוברים שיש להן תכונות הדומות לתכונות של אנטיביוטיקה, המשפיעות על חיידקים הגורמים לשלשול. הסליצילט הוא חומר נוגד דלקת ויכול להפחית הפרשה של מים על ידי הפחתת הדלקת. ביסמות עשוי גם להפחית באופן ישיר את ההפרשה של מים על ידי המעיים.
התרופה Pepto-Bismol נסבלת כהלכה. תופעות לוואי מינוריות כוללות הכהייה של הצואה והלשון. עם זאת, קיימים כמה אמצעי זהירות שיש לנקוט:
- מאחר והתרופה מכילה אספירין, מטופלים הסובלים מאלרגיה לאספירין אינם צריכים ליטול אותה.
- אין להשתמש בתרופה יחד עם תרופות אחרות המכילות אספירין, מאחר ויותר מדי אספירין יכול להוביל לרעילות אספירין, אשר הסימן המובהק ביותר שלה הוא צלצולים באוזניים.
- האספירין ב- Pepto-Bismol יכול להדגיש את ההשפעות של חומרים מונעי קרישה, ובמיוחד וורפארין (קומדין), ולגרום לדימום מוגבר. הוא גם יכול לגרום לדימום לא נורמלי באנשים בעלי נטייה לדימומים בגלל ההפרעות גנטיות או מחלות אחרות, למשל מחלת השחמת, היכולה לגרום לדימום יתר.
- האספירין ב- Pepto-Bismol עלול להחריף כיבי קיבה וכיב התריסריון.
- אין לתת Pepto-Bismol ותרופות מכילות אספירין לילדים ובני נוער הסובלים מאבעבועות רוח, שפעת ודלקות ויראליות אחרות מאחר והן עלולות לגרום לתסמונת ריי (Reye's syndrome), מחלה קשה המשפיעה בעיקר על הכבד והמוח ועלולה לגרום לאי תפקוד כבד ותרדמת, והיא בעלת שיעור תמותה של 20%.
Pepto-Bismol אסור לשימוש בתינוקות וילדים בני פחות משנתיים.
מתי יש לטפל בשלשולים באמצעות אנטיביוטיקה?
רוב המקרים של שלשול הם חריפים, נמשכים זמן קצר בלבד ואינם דורשים טיפול באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה אינה דרושה גם לטיפול בדלקות נפוצות הנגרמות על ידי חיידקים הגורמות לשלשולים. משתמשים באנטיביוטיקה, עם זאת, כאשר: (1) המטופל סובל משלשול חריף ועיקש יותר. (2) המטופל סובל ממחלות מחלישות נוספות כגון אי ספיקת לב, מחלות ריאה ואיידס. (3) בדיקות צואה מעידות על הימצאותם של טפילים, דלקות רציניות יותר הנגרמות על ידי חיידקים (למשל Shigella) או C. difficile, ו- (4) שלשול נוסעים.
