הצבע על העור ולובן העין משתנה בהתאם לרמות הבילירובין. כשרמות הבילירובין מוגבהות באופן מתון הם צהבהבים וכשהן גבוהות הם נוטים להיות חומים.

בילירובין מגיע מתאי הדם האדומים. כאשר תאי הדם האדומים מתיישנים הם מושמדים. ההמוגלובין, הכימיקל בתאי הדם האדומים המכיל ברזל ומוביל חמצן, משוחרר מתאי הדם האדומים המושמדים לאחר שהברזל מוסר. הכימיקל שנשאר בדם לאחר שהברזל מוסר הופך לבילירובין.

לכבד יש תפקידים רבים. אחד מהם הוא לייצר ולהפריש מרה לתוך המעיים כדי לעזור לעכל שומן מהאוכל. תפקיד אחר הוא להסיר כימיקלים רעילים או תוצרי פסולת מהדם, ובילירובין הינו תוצר פסולת. הכבד מוציא את הבילירובין מהדם. לאחר שהבילירובין נכנס לתאי הכבד, התאים מתלכדים (מתחברים לכימיקלים אחרים, בעיקר חומצה גלוקורונית) לבילירובין, ואז מפרישים את תצמיד הבילירובין/החומצה הגלוקורונית אל המרה. התצמיד המופרש למרה נקרא בילירובין מצומד. הבילירובין המצומד יוצא עם הצואה. (בילירובין נותן לצואה את הצבע החום). בילירובין מצומד נבדל מבילירובין המשוחרר מתאי הדם האדומים ולא מופרד מהדם עדיין, הנקרא בילירובין לא מצומד.

צהבת מופיעה כאשר 1) יותר מדי בילירובין מופק והכבד לא מספיק להסיר אותו מהדם. (למשל, למטופלים עם אנמיה המוליטית יש קצב ההשמדה מהיר באופן חריג של תאי הדם האדומים שלהם שמשחרר כמות גבוהה של בילירובין לדם. 2) מום בכבד המונע מבילירובין להיות מוסר מהדם ולהפוך לבילירובין/חומצה גלוקורונית (מצומד) או להיות מופרש למרה, או 3) חסימה של צינורות המרה שמורידה את זרימת המרה והבילירובין מהכבד למעיים. (למשל, כאשר צינורות המרה נחסמים על ידי סרטן, סרטן הכבד, אבנים בכיס המרה או דלקת). תצמיד, הפרשה או זרימה מופחתת של המרה שיכולים לגרום לצהבת נקראים cholestasis, אך cholestasis לא תמיד גורם לצהבת.

צהבת או cholestasis לבדם גורמים למעט בעיות (חוץ מאצל תינוקות שזה עתה נולדו, צהבת אצלם שונה מרוב סוגי הצהבת האחרים כפי שיפורט בהמשך). צהבת יכולה להפוך את העור ולובן העיניים לצהובים. בנוסף הצואה יכולה להיות בצבע בהיר ואפילו בצבע חמר בגלל החוסר בבילירובין שבדרך כלל נותן לצואה את הצבע החום. השתן יכול להיות כהה או חום. זה קורה כאשר הבילירובין שמצטבר בדם מתחיל לצאת מהגוף דרך השתן. כמו בצואה, הבילירובין הופך את השתן לחום.

חוץ מהסוגיות הקוסמטיות של מראה צהוב, שתן כהה וצואה בהירה, סימפטום הקשור לעיתים קרובות לצהבת או cholestasis הוא גרד או עקצוצים. הגרד יכול לפעמים להיות חמור ולגרום למטופלים לגרד את העור באופן גס, לגרום לבעיות שינה ולעיתים רחוקות להתאבדות.

המחלה שגורמת לצהבת היא שגורמת לרוב הבעיות הקשורות לצהבת. באופן ספציפי אם הצהבת מופיעה בגלל מחלה בכבד למטופל יכולים להיות סימנים של מחלת כבד או שחמת (שחמת מייצגת מחלת כבד מתקדמת). התסמינים והסימנים של מחלת כבד ושחמת כוללים עייפות, התנפחות הקרסוליים, דלדול שרירים, מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן), בלבול נפשי או קומה ודימום מהמעי.

אם הצהבת נגרמה מחסימה של צינורות המרה, המרה לא מגיעה למעיים. המרה נחוצה כדי לעכל שומן במעיים ולשחרר ויטמינים מבפנים כדי שהם יוכלו להיספג אל תוך הגוף. לכן חסימה של זרימת המרה יכולה להוביל למחסור בויטמינים מסויימים. למשל, מחסור בויטמין K יכול להופיע ולמנוע מחלבונים הנדרשים עבור קרישת דם נורמלית להווצר על ידי הכבד, וכתוצאה מכך יכול להופיע דימום בלתי נשלט.