דימום יתר בווסת
באדיבות הסקסולוגית ד"ר מיכל זיידס
—
עודכן לאחרונה
10/01/2011 10:11
דימום יתר (menorrhagia) הוא דימום בכמות של יותר מ- 5 כפות בחודש. מצב זה מתרחש אצל כ- 10% מן הנשים. הדפוס הנפוץ ביותר של דימום יתר הוא כמות גדולה של דם במחזורים קבועים עם ביוץ נורמלי.
ישנן מספר סיבות טובות לכך שדימום יתר צריך להיבדק אצל רופא. ראשית, התופעה יכולה לגרום לאישה מצוקה נפשית ותסמינים גופניים כגון כאבי בטן חריגים. שנית, אובדן הדם יכול להיות חמור עד כדי ספירת דם נמוכה מדי (אנמיה), היכולה להוביל לתופעות כמו סחרחורות והתעלפויות. שלישית, עלולים להיות לתופעה גורמים מסוכנים הדורשים טיפול דחוף.
גורמים שפירים של דימום יתר כוללים:
פיברומות (גידולים שפירים ברקמת שריר חלק)
פוליפים אנדומטריאליים (גידולים שפירים זעירים הבולטים לתוך הרחם)
אדנומיוזיס
התקן תוך רחמי
תת פעילות של בלוטת התריס
זאבת אדמנתית מערכתית
בעיות בקרישת הדם, ו-
ומספר תרופות, במיוחד תרופות לטיפול בקרישת דם
אמנם התופעה אינה נפוצה, אך דימום יתר יכול להיות סימן ל-סרטן ברירית הרחם. מחלה נוספת היכולה לגרום לדימום יתר היא התעבות בלתי תקינה של רירית הרחם (endometrial hyperplasia). מחלה זו היא נפוצה יותר בקרב נשים בגיל 40 ומעלה.
יש הרבה גורמים לדימום יתר, אך ברוב המקרים הגורם הספציפי אינו מאותר גם לאחר בדיקה מקיפה. במקרה זה נוטים לכנות את התופעה dysfunctional uterine bleeding. וגם אם הגורם המדויק אינו ברור, הרי שישנם טיפולים היכולים להפחית את החומרה של התופעה.
וסת לא סדיר – בתדירות גבוהה מדי (polymenorrhea)
מחזור בתדירות גבוהה מדי (polymenorrhea) יכול להיגרם בגלל מחלות מין מסוימות (כגון כלמידיה או זיבה) הגורמות לדלקת ברחם. מחלה זו נקראת דלקת באגן (pelvic inflammatory disease). דלקת רירית הרחם היא מחלה שגורמיה אינם ידועים והיא עלולה לגרום לכאבים ולווסת בתדירות גבוהה מדי. לעיתים, הגורם לתופעת הווסת בתדירות גבוהה אינו ידוע, ומצב זה מכונה dysfunctional uterine bleeding.
דימום וגינלי חריג; וסת לא סדיר (metrorrhagia)
וסת לא סדיר (metrorrhagia) יכול להיגרם כתוצאה מגידולים שפירים בצוואר הרחם, כגון פוליפים. הגורם לגידולים אלה אינו ידוע בדרך כלל. וסת לא סדיר יכול גם להיגרם כתוצאה מדלקות ברחם (דלקת ברירית הרחם) ושימוש בגלולות למניעת הריון. לעיתים לאחר בדיקת הרופא הוא עשוי לקבוע שהגורמים לתופעה אינם ניתנים לזיהוי ושאין צורך בבדיקות נוספות באותו זמן.
גיל המעבר מאופיין בדרך כלל במחזורים לא סדירים, כולל דימום בכמויות משתנות וכן בתדירות לא קבועה. התופעה יכולה להימשך עד מספר שנים.
דימום מועט (hypomenorrhea)
יתר פעילות של בלוטת התריס או מחלת כליות עלולות להיות גורמים לדימום מועט. גם גלולות למניעת הריון יכולה לגרום לתופעה. חשוב לדעת כי וסת בכמות נמוכה, או למשך זמן קצר יותר הם לא בהכרח סימנים לכך שהגלולות אינן פועלות כנדרש.
דימום בין מחזורי הווסת
נשים המבייצות באופן נורמלי יכולות לחוות דימום קל בין שני מחזורים. גלולות למניעת הריון והתקן תוך רחמי יכולים לגרום לכך לעיתים. גם לחץ נפשי ותרופות מסוימות, כגון מונעי קרישה יכולים לגרום לתופעה.
מהם הגורמים לדימום וגינלי חריג בנשים שאינן מבייצות באופן נורמלי או דימום וגינלי לאחר גיל המעבר?
ישנם גורמים רבים העלולים להפריע לתפקוד הורמונלי תקין אצל נשים, הנחוץ לביוץ. לדוגמא, נסיבות מיוחדות יכולות לגרום לתופעה של מחזור לעיתים רחוקות מדי (oligomenorrhea), כגון:
אם לאישה יש מחלה כרונית או שהיא סובלת מלחץ נפשי, היא עלולה לאבד את המחזור
תפקוד לא תקין של חלק מסוים במוח, הנקרא היפותלמוס
אנורקסיה
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא בעיה הורמונלית הגורמת לנשים תסמינים הכוללים הפסקת וסת או ןסת לא סדיר, אקנה, השמנת יתר, אי-פוריות וצמיחת שיער מוגברת.
אובדן מוחלט של הביוץ מכונה anovulation. מאחר והביוץ מאפשר לגוף לשמור על אספקה נאותה של פרוגסטרון, אובדן הביוץ הוא מצב בו שיווי המשקל ההורמונלי של האישה נוטה להיות בעל יותר מדי אסטרוגן ולא מספיק פרוגסטרון. עודף האסטרוגן ממריץ את הצמיחה של רירית הרחם. התוצאה היא שהרירית הופכת להיות יותר מדי עבה, המובילה בסופו של דבר לסיכון מוגבר לטרום סרטן הרחם או סרטן הרחם בחלוף השנים. על מנת להחליף פרוגסטרון ולקיים שיווי משקל הורמונלי תקין, הרופא ימליץ ליטול פרוגסטרון בתדירות קבועה, או גלולות למניעת הריון המכיל פרוגסטרון. טיפול זה מפחית באופן דרמטי את הסיכון לסרטן הרחם בנשים שאינן מבייצות. מאחר וסרטן הרחם הוא תוצאה של שנים רבות ללא ביוץ, כל אישה הסובלת מאובדן ביוץ צריכה להיות מטופלת על מנת למנוע את התפתחות סרטן הרחם.
נשים שעברו את גיל המעבר (נשים שלא היה להם מחזור במשך 12 חודשים או יותר) אינן אמורות לסבול מדימום וגינלי. כל דימום וגינלי נחשב חריג בקרב נשים שעברו את גיל המעבר. נשים הנוטלות טיפול הורמונלי של אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון עשויות לחוות דימום וגינלי חריג קל במהלך 6 החודשים הראשונים לטיפול. כמו כן, נשים שעברו את גיל המעבר הנוטלות טיפול הורמונלי מחזורי (אסטרוגן דרך הפה ופרוגסטין ל- 10 עד 12 ימים בחודש) עשויות לוחחות דימום וגינלי הדומה לווסת במשך מספר ימים בכל חודש.
נשים שעברו את גיל המעבר החווות דימום וגינלי רב או ארוך בעודן בטיפול הורמונלי צריכות לראות רופא על מנת לשלול גורמים יותר רציניים לדימום הווגינלי. גורמים פחות תכופים אך רציניים של דימום וגינלי בקרב נשים שעברו את גיל המעבר כוללים את סרטן רירית הרחם או יצירה מוגברת של תאים ברקמות העוטפות את הרחם, העלולים במקרים מסוימים להיות טרום סרטניים.
מהם הגורמים לדימום וגינלי חריג במהלך או אחרי קיום יחסי מין?
דימום וגינלי עלול להופיע במהלך או אחרי קיום יחסי מין בשל מספר גורמים, וביניהם:
פציעה בדופן הנרתיק במהלך קיום יחסי המין
זיהומים (לדוגמא: זיבה, כלמידיה, זיהום וגינלי פטרייתי) יכולים להיות גורם לדימום וגינלי לאחר קיום יחסי מין
רמות אסטרוגן נמוכות בקרב נשים שעברו את גיל המעבר או במהלך תקופת המעבר עצמה עלולות להפוך את הציפוי הפנימי של הנרתיק לדק מדי ומועד לדלקת, ושינויים אלה יכולים להיות קשורים לדימום וגינלי לאחר קיום יחסי מין
פצעים אנטומיים, כגון גידולים או פוליפים בצוואר הרחם או בדופן הנרתיק עלולים לגרום לדימום וגינלי במהלך קיום יחסי מין או אחריהם.
נשים החווות דימום וגינלי במהלך קיום יחסי מין או אחריהם צריכות לבקר אצל הרופא על מנת לקבוע את הגורם לדימום.
מהם הגורמים לדימום וגינלי חריג בזמן ההריון?
לנשים רבות יש דימום וגינלי במידה מסוימת במהלך ההריון. מחקרים הראו שעד 30% מן הנשים בהריון יחוו דימום וגינלי ברמה כלשהי במהלך ההריון. דימום וגינלי במהלך ההריון הוא יותר נפוץ בהריונות של תאומים ובהריונות מרובי עוברים.
לעיתים נשים חווות כמות מצומצמת מאוד של דימום בשבועיים הראשונים של ההריון, בדרך כלל בזמן בו המחזור היה צפוי. דימום מועט זה נקרא לעיתים "דימום השתלה". רופאים אינם יודעים מה הגורמים לדימום זה, אך יתכן והוא מתרחש כתוצאה מהביצית המופרית ה"נשתלת" ברחם.
כמות הדימום, השלב בהריון וכל תסמין הקשור לדימום יכולים לסייע לקבוע את הגורם לדימום וגינלי במהלך ההריון. בעוד דימום וגינלי במהלך ההריון אינו מייצג בעיה עם ההריון, נשים החווות דימום כזה צריכות להתיעץ עם הרופא.
הגורמים של דימום וגינלי במהלך ההריון כוללים הפלה, מיקום חריג של השליה, הריון מחוץ לרחם, דלקת באגן הירכיים או פוליפ, ולידה מוקדמת. בעיות רפואיות כרוניות ושימוש בתרופות עלולים גם כן להיות קשורים לדימום וגינלי במהלך ההריון.
