פלאוריטיס (דלקת הצדר) – כאב בחזה בנשימה

פלאוריטיס היא דלקת בקרומים מסביב לריאות (הצדר). ישנן שתי שכבות של צדר: אחת המכסה את הריאה (צדר הריאה) והשנייה המכסה את הקיר הפנימי של החזה (הצדר הדפני). שתי השכבות משומנות על ידי נוזל צדר.

פלאוריטיס בדרך כלל קשור להצטברות נוזל עודף בחלל בין שתי שכבות הצדר. נוזל זה נקרא תפליט צדרי. סיבי הכאב בריאה נמצאים בצדר. כאשר רקמה זו נעשית דלקתית היא גורמת לכאב חד בחזה שנעשה גרוע יותר בזמן הנשיפה, או פלאוריטיס. תסמינים אחרים של פלאוריטיס יכולים לכלול שיעול, רגישות בחזה וקוצר נשימה.

הצדר מורכב משתי שכבות של רקמת קרום דקה. השכבה המכסה את הריאה (צדר הריאה) והצדר הדפני המכסה את הקיר הפנימי של החזה משומנים על ידי נוזל צדר. בדרך כלל יש בערך 10-20 מ"ל של נוזל שקוף הפועל כחומר סיכה בין השכבות. הנוזל נספג ומוחלף באופן מתמשך בעיקר דרך הקרום החיצוני של הצדר. הלחץ בתוך הצדר הינו שלילי (כמו בשאיבה) והופך להיות אפילו יותר שלילי בזמן שאיפה. הלחץ הופך להיות פחות שלילי בזמן נשיפה. לכן לרווח בין שתי שכבות הצדר תמיד יש לחץ שלילי. הכנסת אוויר (לחץ חיובי) לרווח (כגון מדקירת סכין) תגרום להתמוטטות הריאה.

•        כאב בחזה המחמיר בזמן הנשימה

•        קוצר נשימה

•        תחושת "דקירה"

התסמין הנפוץ ביותר של פלאוריטיס הוא כאב שבדרך כלל מחמיר בזמן השאיפה. למרות שהריאות עצמן לא מכילות עצבי כאב, הצדר כולל עצבים רבים. כאשר מצטברים נוזלים עודפים ברווח בין שכבות הצדר הכאב בדרך כלל מהווה צורה פחות חמורה של פלאוריטיס. כאשר כמות גדולה של נוזל מצטברת התרחבות הריאות יכולה להיות מוגבלת וקוצר הנשימה נעשה חמור יותר.

הכאב מפלאוריטיס מאוד מסויים. הוא מתרכז בחזה והוא בדרך כלל חד ומחמיר בזמן הנשימה. אך אפשר להתבלבל בינו לבין כאב של:

•        דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס)

•        התקף לב (אוטם שריר הלב)

•        חזה אויר (pneumothorax)

כדי לאבחן פלאוריטיס הרופא בודק את החזה באיזור הכאב ובדרך כלל יכול לשמוע (עם סטטוסקופ) את החיכוך שנוצר על ידי שתי השכבות הדלוקות של הצדר בכל נשימה. הרעש שנוצר נקרא שפשוף של חיכוך צדרי. (לעומת זאת, החיכוך הנשמע עם דלקת קרום הלב הוא סינכרוני עם קצב הלב ולא משתנה עם הנשימה). עם כמויות גדולות של הצטברות נוזל צדר יכולים להישמע קולות נשימה יורדים (נשמעים פחות בסטטוסקופ) והחזה נשמע עמום כאשר הרופא מתופף עליו.

צילום רנטגן של החזה במצב עמידה ושכיבה על הצד הינו כלי מדוייק באבחון כמויות קטנות של נוזלים בחלל הצדרי. ניתן לאמוד את כמות איסוף הנוזלים על ידי ממצאי הרנטגן. (לעיתים כמות של 4-5 ליטר יכולה להצטבר בחלל הצדרי).

סריקת CT יכולה להוות עזרה רבה במציאת כיסים לכודים של נוזל צדרי וכן בקביעת טבע הרקמות המקיפות את האיזור.

הסרת נוזל צדרי עם מחט ומזרק (אספירציה) חשובה באבחון הגורם לפלאוריטיס. במעבדה מנתחים את הצבע, העקביות והבהירות של הנוזל. אנליזת הנוזל מוגדרת כ"תפליט" (חלבונים גבוהים, סוכר נמוך, אנזים LDH גבוה וספירת תאי דם לבנים גבוהה; מאפיינים של תהליך דלקתי) או "טרנסודט" (מכיל רמות נורמליות של החומרים האלה). גורמים לנוזל תפליט כוללים דלקת (כגון דלקת ריאות), סרטן, שחפת ומחלות קולגן (כגון דלקת מפרקים שגרונית וזאבת). גורמים לנוזל טרנסודט הם אי ספיקת לב ומחלות בכבד ובכליות. תסחיפי ריאה יכולים לגרום לתפליט או לטרנסודט באיזור הצדרי.

ניתן גם לבדוק בנוזל נוכחות אורגניזמים זיהומיים ותאי סרטן. במקרים מסויימים ניתן להסיר חתיכה קטנה של צדר כדי לחקור אותה תחת מיקרוסקופ (ביופסיה) אם חושדים בשחפת או בסרטן.

קיבוע חיצוני של קיר החזה ותרופות נגד כאב יכולים להוריד את הכאבים של פלאוריטיס. טיפול במחלה הגורמת למצב, כמובן, מקל את הכאב באופן יסודי. למשל, אם קיימת מחלה בלב, בריאות או בכליות אז מטפלים בה. הסרת נוזלים מחלל החזה (ניקור חזה) יכולה להקל על הכאב ועל קוצר הנשימה. לפעמים הסרת הנוזלים מחמירה באופן זמני את הפלאוריטיס מפני ששני המשטחים הדלוקים יכולים להתחכך באופן ישיר אחד על השני בכל נשימה.

אם נוזל הצדר מראה סימנים של דלקת, הטיפול כולל אנטיביוטיקה וניקוז הנוזל. אם יש מוגלה בתוך רווח הצדר צריכים להכניס צינור ניקוז. תהליך זה כרוך בהכנסת הצינור לתוך החזה בהרדמה מליאה. הצינור מחובר ל sealed chamber שמחובר למכשיר שאיבה כדי ליצור סביבת לחץ שלילי. במקרים חמורים בהם יש כמויות גדולות של מוגלה ורקמה צלקתית (הדבקות) יש צורך בקילוף. פרוצדורה זו כרוכה בבדיקת רווח הצדר תחת הרדמה עם מכשירמיוחד (thoracoscope). ניתן להסיר רקמה צלקתית, מוגלה ולכלוך דרך מכשיר דמוי צינור זה. לפעמים במקרים מסובכים יותר נדרש ניתוח (ניקור חזה).

במקרים של  תפליט צדרי הנגרם מסרטן הנוזל בדרך כלל נאסף מחדש. במקרים אלה משתמשים בתהליך הנקרא pleurodesis. התהליך כרוך בהחדרת גורם מגרה כגון bleomycin, טטראציקלין או אבקת טלק לתוך הרווח בין שכבות הצדר כדי לגרום לדלקת. הדלקת מחברת בין שתי השכבות כאשר מתפתחת צלקת. התהליך הורס את הרווח ומונע הצטברות מחדש של נוזלים.

ניתן למנוע פלאוריטיס, אך זה תלוי בגורמים לתופעה. למשל, התערבות מוקדמת בטיפול בדלקת ריאות יכולה למנוע הצטברות נוזל צדר. במקרים של מחלות לב, ריאות או כליות ניהול של המחלה יכול לעזור למנוע הצטברות נוזלים.

פלאוריטיס במבט מהיר

•        פלאוריטיס היא דלקת בשכבות הרקמות (צדר) המרפדות את הריאות וקיר החזה הפנימי.

•        פלאוריטיס בדרך כלל קשורה להצטברות נוזל בין שתי השכבות של הצדר, הידועה כתפליט צדרי.

•        פלאוריטיס נגרמת על ידי מגוון מצבים כגון דלקות, שחפת, אי ספיקת לב, סרטן, תסחיף ריאתי ומחלות קולגן וסקולריות.

•        תסמינים של פלאוריטיס כוללים כאבים בחזה המתחזקים בזמן הנשיפה, קוצר נשימה ורגישות מקומית.

•        האבחון של פלאוריטיס נעשה על ידי המאפיין של כאבים בחזה וממצאים גופניים בבדיקת החזה. הצטברות נוזלי הצדר שלפעמים נלווית יכולה להיראות בצילומים (רנטגן, אולטרסאונד או CT)).

•        אנליזה של הנוזל מהחזה יכולה לעזור להבין את הגורם לפלאוריטיס.

•        הטיפול במצבים שגורמים לפלאוריטיס הם המפתח לפתרון הפלאוריטיס.