דיכאון

באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם — עודכן לאחרונה 22/07/2010 07:21

דיכאון, הרגשת עצבות, מתרחשת אצל כולנו. התחושה בדרך כלל עוברת לאחר זמן מה. עם זאת, אדם הסובל מהפרעת דיכאון – דיכאון קליני – מגלה שמצבו מפריע למהלך תקין של חייו. התיפקוד הנורמלי שלו נפגע עד כדי כך שהן הוא והן הסובבים אותו מושפעים מכך.

מהו דיכאון? מהם הגורמים לדיכאון?

לפי המילון הרפואי MediLexicon, דיכאון הוא "מצב נפשי או הפרעה מנטלית כרונית המתאפיינת ברגשות עצב, בדידות, ייאוש, דימוי עצמי נמוך, והאשמה עצמית; סימנים מלווים כוללים פיגור פסיכומוטורי (או לעיתים רחוקות יותר חרדה), הימנעות מקשרים חברתיים, ומצבים כגון אובדן תיאבון ונדודי שינה".

מהן הצורות השונות של דיכאון?

ישנן מספר צורות של דיכאון (הפרעות דיכון). הנפוצות ביותר הן הפרעת דיכאון קלינית / מג'ורית (Major depressive disorder) והפרעה דיסתימית (dysthymic disorder).

· הפרעת דיכאון קלינית (major depression)

הפרעת דיכאון קלינית ידועה גם בשם הפרעת דיכאון מג'ורית. המטופל סובל משילוב של תסמינים הפוגעים ביכולתו לישון, ללמוד, לעבוד, לאכול ולהנות מפעילויות מהן נהנה בעבר. מומחים טוענים שהפרעת דיכאון קלינית יכולה להיות מנטרלת, ולמנוע מן הסובל ממנה לתפקד באופן נורמלי. חלק מן הסובלים מן התופעה סובלים אפיזודה אחת בלבד, בעוד אצל אחרים יש אפיזודות חוזרות.

· הפרעה דיסתימית (dysthymia)

הפרעה דיסתימית ידועה גם בשם דיסתימיה, או דיכאון כרוני מתון. המטופל סובל מתסמינים ארוכי טווח, יתכן למשך מספר שנים. עם זאת, התסמינים אינם כה חמורים כמו בדיכאון קליני, והסובלים ממנה אינם מנוטרלים. עם זאת, התפקוד שלהם עלול להיפגע, והם עלולים לחוש שלא בטוב. חלק סובלים מאפיזודה אחת בלבד במהלך חייהם, בעוד אצל אחרים יש אפיזודות חוזרות.

אדם עם דיסתימיה עלול לסבול מדיכאון קליני פעם אחת, פעמיים או לעיתים קרובות יותר במהלך החיים. דיסתימיה יכולה להופיע לעיתים עם תסמינים אחרים. כאשר זה קורה, יתכן ויאובחנו צורות אחרות של דיכאון.

· דיכאון פסיכוטי (Psychotic depression)

כאשר מחלה דיכאונית חריפה כוללת הזיות, אשליות, ו/או בריחה מהמציאות, המטופל עלול להיות מאובחן בדיכאון פסיכוטי.

· דיכאון שלאחר הלידה (PND– Postpartum depression)

אין לבלבל בין דיכאון שלאחר הלידה (PND) לבין תחושה קלה של דיכאון ממנה סובלות נשים רבות לאחר הלידה. במידה והאם מפתחת דיכאון מג'ורי במהלך מספר שבועות לאחר הלידה, הגיוני שהיא פיתחה דיכאון שלאחר הלידה (PND). מומחים מאמינים שכ- 10% עד 15% מן הנשים מפתחות PND לאחר הלידה. לרוע המזל, רובן אינן מאובחנות וסובלות במשך תקופות ארוכות ללא טיפול או תמיכה.

· דיכאון עונתי / דיכאון חורף (SAD– Seasonal affective disorder)

דיכאון חורף (SAD) הוא נפוץ ככל שמתרחקים מקו המשווה. בארצות הרחוקות מקו שמשווה סוף הקיץ משמעותו פחות שעות אור ויותר שעות חושך ביממה. אדם המפתח דיכאון במהלך החורף לוקה קרוב לוודאי ב- SAD, והתסמינים חולפים במהלך האביב ו/או הקיץ. בסקנדינביה, היכן שהחורף יכול להיות חשוך מאוד במהלך חודשים רבים, הסובלים מן המחלה עוברים טיפולים באור – הם יושבים מול אור מיוחד. טיפול באור מסייע לכמחצית מן הסובלים מ- SAD. מלבד טיפול באור, חלק מן החולים נזקק לתרופות נוגדות דיכאון, טיפול נפשי, או שניהם. טיפול באור הופך להיות יותר ויותר פופולרי בארצות צפוניות אחרות, כגון קנדה ובריטניה.

מהם הסימנים והתסמינים של דיכאון?

דיכאון אינו אחיד. חלק מן הסובלים מדיכאון יסבול מסימנים ותסמינים מסוימים, בעוד חולים אחרים יסבלו סימנים ותסמינים שונים. משך התסמינים ועוצמתם תלוי באדם הספציפי ומחלתו. להלן רשימה של של התסמינים הנפוצים:

· הרגשה קבועה של עצבות, חרדה ותחושת ריקנות

· הרגשה כללית של פסימיזם (חצי הכוס תמיד ריקה)

· האדם מרגיש חסר תקווה

· חוסר מנוחה

· תחושות אי-שקט, עצבנות, רוגז

· אובדן עניין בפעילויות או תחביבים שפעם היו מהנים

· אובדן העניין בסקס

· ירידה ברמות האנרגיה, עייפות משתלטת

· קושי להתרכז, לזכור פרטים ולהחליט החלטות

· הפרעות בשינה – פחות מדי או יותר מדי

· שינויים בהרגלי האכילה – פחות מדי או יותר מדי

· עלולות לצוץ מחשבות אובדניות – לעיתים ניסיונות התאבדות

· יותר תלונות על כאבים, כאבי ראש, התכווצויות שרירים או בעיות בעיכול. בעיות אלה אינן חולפות עם הטיפול.

מחלות מסוימות מלוות דיכאון, גורמות לדיכאון או מופיעות אחריו

הפרעות חרדה, כגון מצוקה פוסט-טראומטית (PTSD – post traumatic stress disorder), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD – obsessive compulsive disorder), פוביה חברתית, הפרעת חרדה כללית (generalized anxiety disorder) והפרעת פניקה – מלוות בדרך כלל דיכאון.

אנשים התלויים באלכוהול או סמים מרגיעים ומשככי כאבים הם בעלי סיכוי גבוה הרבה יותר לפתח דיכאון.

דיכאון הוא הרבה יותר נפוץ בקרב הסובלים מ- HIV/איידס, מחלות לב, שבץ, סרטן, סוכרת, מחלת פרקינסון ומחלות רבות אחרות. לפי מחקרים שונים, אם לאדם יש דיכאון ומחלה קשה אחרת, הוא בסיכון לפתח תסמינים חמורים, ויהיה לו יותר קשה להתמודד עם מצבו הרפואי. מחקרים גם הראו שאם הדיכאון מטופל, התסמינים של המחלה הנוספת שלהם ישתפרו.

מהם הגורמים לדיכאון?

איננו בטוחים עדיין מה גורם לדיכאון. מומחים אומרים שדיכאון נגרם בגלל שילוב של גורמים, כגון הגנטיקה של האדם, הסביבה הביוכימית שלו, החוויות שלו וגורמים פסיכולוגיים.

בדיקת MRI הראתה שמוחו של מי שסובל מדיכאון נראה אחרת, בהשוואה למוחו של אדם שמעולם לא סבל מדיכאון. האזורים במוח העוסקים בחשיבה, שינה, מצב רוח, תיאבון והתנהגות, אינם נראים כמתפקדים באופן נורמלי. יש גם סימנים לכך שנוירוטרנסמיטרים הם לא בשיווי משקל. נוירוטרנסמיטרים הם כימיקלים אשר בהם משתמשים תאי מוחנו על מנת לתקשר. עם זאת, טכנולוגיית ההדמייה אינה חושפת מדוע הדיכאון קורה.

אנו יודעים שאם יש דיכאון במשפחה, הסיכויים של אדם לפתח דיכאון הם יותר גבוהים. הדבר מרמז על כך שיש קשר גנטי. גנטיקאים אומרים כי הסיכון לפתח דיכאון מושפע מגנים רבים הפועלים יחד עם גורמים סביבתיים ואחרים.

חווייה מזעזעת יכולה לעורר דיכאון. לדוגמא, אובדן בן משפחה, התעללות מינית, ועוד.

מהו הטיפול בדיכאון?

דיכאון ניתן לטיפול – אפילו בצורותיו הקשות ביותר. ככל שהאדם יטופל מהר יותר, כך יהיה הטיפול יעיל יותר. מחקרים הראו שטיפול מיידי מפחית באופן משמעותי את סיכויי החזרה של הדיכאון.

מאחר ותרופות ומחלות מסוימות עלולות לגרום לאותם תסמינים כמו דיכאון, יש צורך לגשת לרופא על מנת לשלול אפשרויות אלה לפני שעורכים בדיקות גופניות. יהיה צורך גם בבדיקות מעבדה. כאשר רופא המשפחה שלך ישלול מחלה אחרת או גורם תרופתי, הוא עשוי לבצע בדיקה פסיכולוגית או להפנות אותך לפסיכולוג.

הפסיכולוג, שהוא מומחה לבריאות הנפש, יבצע הערכה. אתה עשוי להישאל אם יש במשפחה מקרי דיכאון, מהם התסמינים שלך וכמה זמן הם קיימים, כמה התסמינים חמורים, ועוד. אתה גם תישאל האם אתה צורך אלכוהול או סמים והאם היו לך מחשבות אובדניות.

במידה ואובחנת עם צורה כלשהי של דיכאון, יוצע לך טיפול. ניתן לטפל בדיכאון במגוון דרכים – הנפוצות ביותר הן תרופות ו/או טיפול נפשי.

תרופות נגד דיכאון

מטרתה של תרופה נגד דיכאון היא לייצב ולנרמל את הנוירוטרנסמיטרים במוחנו (כימיקלים המופיעים במוחנו באופן טבעי), כגון סרוטונין (serotonin), דופמין (dopamine) ונורפיניפרין (norepeniphrine). בהתאם למחקרים שונים, נוירוטרנסמיטרים אלה הם בעלי תפקיד חיוני בהסדרת מצב הרוח. אנו יודעים זהם מסדירים את מצב הרוח, אך איננו בטוחים כיצד הם עושים זאת.

מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRIs – selective serotonin reuptake inhibitors) הן התרופות החדשות נגד דיכאון; הן גם הפופולריות ביותר. פרוזאק (Prosac – fluoxetine), סלסטה (Celesta – citalopram), ו- זולופט (Zoloft – sertraline) הן כולן מקבוצת ה- SSRIs.

מעכבי ספיגת נורפינפרין בררניים (SNRIs – selective norepinephrine reuptake inhibitors) דומים ל- SSRIs. התרופות אפקסור (Effexor – venlafaxine) ו- צימבלטה (Cymbalta – duloxetine) הן מקבוצת ה- SNRIs.

תרופות מקבוצת SSRIs והן SNRIs פופולריות יותר כיום מסוגים ישנים של תרופות נוגדות דיכאון, בעיקר בשל העובדה שיש להן פחות תופעות לוואי. תרופות נוגדות דיכאון ותיקות יותר כוללות MAOIs (monoamine oxidase inhibitors) ו- טריציקליות (tricyclics). עם זאת, יש אנשים שתרופות נוגדות דיכאון מודרניות גורמות להם תופעות לוואי לא רצויות. עבור אלו החווים רמה גבוהה של תופעות לוואי לא נעימות, התרופות מן הדור הישן עשויות להוות פתרון טוב.

במידה ואתה נוטל תרופה מסוג MAOIs עליך להיזהר עם הדיאטה שלך ועם תרופות אחרות שאתה נוטל. לתרופות מסוג MAOIs עלולות להיות אינטראקציות רציניות עם סוגי מזון ותרופות מסוימות. בגבינות, יינות וחמוצים יש רמות גבוהות של טירמין (tyramine), אשר יש לו אינטראקציה עם MAOIs – כך שיש להימנע מהם.

חומרים מסוימים נגד גודש (decongestants) מכילים גם הם טירמין. כאשר MAOI יוצר אינטראקציה עם טירמין, המטופל עלול לחוות עלייה משמעותית בלחץ הדם, אשר מגביר את הסיכון ללקות בשבץ. במידה והרופא רושם לך תרופה מסוג MAOI, עליך לוודא שאתה מקבל רשימה מסודרת של מזונות, תרופות וחומרים שמהם עליך להימנע.

ברוב המקרים, המטופל לא יחוש בשום תועלת משמעותית מן התרופה נוגדת הדיכאון אלא בחלוף מספר שבועות. חשוב להמשיך וליטול את התרופות מסיבה זאת. וודא שאתה לוקח את התרופות בהתאם להוראות הרופא. גם אם אתה מרגיש טוב יותר, אל תפסיק ליטול את התרופה אלא אם הרופא הורה לך. תרופות נוגדות דיכאון לא רק מסייעות לך להרגיש טוב יותר, הן גם מפחיתות באופן משמעותי את הסיכויים לחזרת הדיכאון או להתדרדרות המצב.

אם אתה יורד מן התרופה תחת השגחת הרופא, בדרך כלל זה יבוצע בהדרגה. ברוב המקרים, הגוף צריך זמן להתאים את עצמו לשינוי. למרות שנוגדי הדיכאון אינם אמורים להיות ממכרים, אם אתה מפסיק ליטול אותם באופן פתאומי, אתה עלול לחוש תחושות מאוד לא נעימות של תסמונת נסיגה. אנשים רבים הסובלים מדיכאון חמור וחוזר, ממשיכים לקחת את התרופות למשך תקופה אינסופית.

במידה וגילית שתרופה אחת אינה עוזרת לך לאחר מספר שבועות, אמור זאת לרופא וראה אם הוא יכול לרשום לך תרופה אחרת. לפי המחקרים, הטיפולים הרבה יותר מצליחים אם המטופל מחליף תרופה שאינה פועלת היטב בתרופה אחרת.

מהן תופעות הלוואי של תרופות נוגדות דיכאון?

רוב המטופלים החווים תופעות לוואי יגלו שהן מתונות וקצרות טווח. נדיר שתופעות הלוואי תהיינה ארוכות טווח, אך מקרים כאלה קיימים. יש לפנות אל הרופא עם כל תגובה חריגה.

להלן רשימת תופעות הלוואי הנפוצות ביותר לתרופות SSRI או SNRI:

· כאבי ראש בהתחלה. אחר כן כאבי הראש יחלפו

· בחילות. גם הן חולפות לאחר זמן מה

· נדודי שינה. לעיתים רחוקות תידרש הפחתת המינון

· תחושות חרדה ורוגז

· גברים עלולים לחוות הפרעות בזיקפה ועיכובים בפליטה

· ירידה בליבידו אצל גברים ונשים וקשיים להגיע לאורגזמה.

להלן רשימה של תופעות לוואי הנפוצות אצל נוטלי תרופות טריציקליות:

· יובש בפה

· עצירות

· קשיים בריקון שלפוחית השתן וזרם מוחלש של שתן. גברים הסובלים מהגדלה בבלוטת הערמונית עלולים להיות מושפעים יותר מתופעת לוואי זו

· גברים עלולים לחוות הפרעות בזיקפה ועיכובים בפליטה

· ירידה בליבידו אצל גברים ונשים וקשיים להגיע לאורגזמה

· בתחילה הראייה עלולה להיות מטושטשת

· בתחילה עלולה להופיע תופעה של נמנום בשעות היום. תופעה זו תחלוף בדרך כלל במשך הזמן. במידה ואתה סובל מתופעה זו, הימנע מנהיגה ותפעול מכונות כבדות

בשנת 2005, מינהל המזון והתרופות האמריקאי FDAהנהיג מדבקות אזהרה בכל התרופות נגד דיכאון מכל היצרנים, המזהירות מפני האפשרות למחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות על ידי ילדים ובני נוער הנוטלים נוגדי דיכאון. סקירה של ניסויים בהשתתפות מעל 4000 ילדים גילתה כי 4% מן הילדים ובני הנוער אשר נטלו תרופות נוגדות דיכאון חשבו אודות התאבדות או ניסו להתאבד, בהשוואה ל- 2% בין אלה שנטלו פלאצבו. יחד עם זאת, אף לא אחד מהם התאבד. האזהרה גם קראה לרופאים לפקח היטב על הילדים ובני הנוער הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון במהלך השבועות הראשונים של הטיפול. האזהרה מבקשת מן המטפלים לחפש אחר שימני אזהרה, כגון החרפה בדיכאון, מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית, או שינויים כלשהם בהתנהגות, כגון ישנוניות, רוגז, או הימנעות מקשרים חברתיים. האזהרה גם מציינת שיש לומר לבני המשפחה והמטפלים אודות השמירה הצמודה שיש להפעיל, ולדווח עך כל שינוי לרופא.

רוב המומחים והגופים האחראים על הבריאות ברחבי העולם מאמינים שהיתרונות בנטילת תרופות נוגדות דיכאון לטיפול בהפרעת דיכאון קלינית והפרעות חרדה בילדים ובני נוער עולים על הסיכונים שבנטילת תרופות אלה.

צמח הפרע (St. John's Wort) לטיפול בדיכאון

צמח הפרע (St. John's Wart) הוא צמח הגדל פרא. זהו שיח סבוך עם פרחים צהובים. הוא ידוע גם בשמו המדעי הלטיני היפריקום פרפורטום (Hypericum perforatum). הצמח שימש במשך מאות שנים באירופה לטיפול בדיכאון בינוני עד חריף, והפך להיות פופולרי גם בחלקים אחרים של העולם. מחקרים שונים הראו שצמח הפרע יכול להיות יעיל כמו תרופות נוגדות דיכאון בטיפול בדיכאון קליני. עם זאת, הוא עלול שלא לפעול כהלכה אם המטופל נוטל תרופות נוספות.

טיפול נפשי נגד דיכאון

טיפול נפשי (פסיכותרפיה) מסייעת לאנשים רבים עם בעיות של דיכאון. הטיפול נערך על ידי פסיכותרפיסט מוסמך. הוא מסייע למטופל להתמודד עם בעיות החיים. מטרת הטיפול הנפשי היא "להגביר את תחושת הרווחה של האדם ולהפחית את התחושה הסובייקטיבית של אי נוחות" (וויקיפדיה).

לשאלות נוספות ראה פורום תמיכה נפשית

הפסיכותרפיסט משתמש במגוון טכניקות המבוססות על בניית קשרים עם המטופל, דיאלוג, ושינוי קשרים והתנהגות.

הטיפול יכול להימשך 10 עד 20 שבועות, או הרבה יותר מכך, בהתאם לצרכי המטופל. ישנם שני סוגי פסיכותרפיה:

§ טיפול התנהגותי וקוגנטיבי (CBT– Cognitive-behavioral therapy) – מסייע למטופל לשנות את דרכי המחשבה וההתנהגות השליליות שלו. סגנונות שליליםם אלה עלולים להחריף את הדיכאון.

§ טיפול בין-אישי (IPT– Interpersonal therapy) – מסייע למטופל להתמודד עם יחסים לא נוחים שיש לו, העלולים להחריף את הדיכאון שלו.

רוב המומחים אומרים שפסיכותרפיה היא כל מה שנחוץ למטופל עם בעיית דיכאון קלה עד מתונה. יחד עם זאת, עבור המטופלים הסובלים מדיכאון קליני, בדרך כלל השילוב של פסיכותרפיה עם טיפול תרופתי הוא יותר יעיל. לפי מחקרים שונים, בני נוער מגיבים טוב יותר לשילוב של פסיכותרפיה עם טיפול תרופתי.

טיפול בנזעי חשמל (ECT) נגד דיכאון

ישנם מטופלים אשר מצבם אינו מוטב בעקבות השימוש בתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של שניהם. טיפול בנזעי חשמל עשוי להיות שימושי לטיפול בדיכאון העמיד בפני טיפולים אחרים. טיפול בנזעי חשמל השתפר במידה רבה במשך השנים, והוא מספק יתרונות משמעותיים לחלק מן המטופלים. תופעות לוואי, כגון אובדן זיכרון, בלבול ודיסאוריינטציה חולפים זמן מועט אחרי הטיפול.

פעולות מסמך

שלח

הדפס

חזרה