עצירות
באדיבות אמיר לזימי מנהל המיזם
—
עודכן לאחרונה
13/04/2010 07:36
עצירות פירושה יציאות קשות, קושי להתפנות (מאמץ רב), או תחושה של חוסר התרוקנות לאחר השהייה בבית השימוש. עצירות יכולה להתחלף בשלשול. תבנית זו קורית כחלק מתסמונת המעי הרגיז.
מהי עצירות?
לעצירות יש משמעויות שונות עבור אנשים שונים. עבור רבים, פירושו דבר דבר הוא יציאות בלתי תכופות. עבור אחרים, עצירות פירושה יציאות קשות, קושי להתפנות (מאמץ רב), או תחושה של חוסר התרוקנות לאחר השהייה בבית השימוש. הגורם לכל אחד מן ה"סוגים" השונים של עצירות הוא כנראה שונה, והגישה לכל אחד מהם צריכה להיות מותאמת ספציפית לכל סוג של עצירות.
עצירות יכולה להתחלף בשלשול. תבנית זו קורית כחלק מתסמונת המעי הרגיז. באחד הקצוות של הספקטרום של עצירות יש הצטברות של גוש צואה (Fecal impaction) ברקטום אשר מונע לגמרי את היציאות.
מספר היציאות יורד בדרך כלל עם הגיל. ל- 95% מן המבוגרים יש בין 3 ל- 21 יציאות בשבוע, וזה נחשב לנורמלי. התבנית הנפוצה ביותר היא יציאה אחת ליום, אך היא נצפית רק בפחות מ- 50% מבני האדם. יתרה מזאת, לרוב האנשים אין יציאות מסודרות ואין להם יציאה אחת ביום או אפילו מספר זהה של יציאות מדי יום.
מבחינה רפואית, עצירות בדרך כלל מוגדרת כפחות מ- 3 יציאות בשבוע. עצירות חמורה מוגדרת כפחות מיציאה אחת בשבוע. אין גורם רפואי הגורם ליציאה אחת ביום. יומיים או שלושה בין יציאות אין פירושם אי-נוחות גופנית, אלא רק לחץ נפשי לגבי אנשים מסוימים. ובניגוד לאמונה הרווחת, אין הוכחה שמצטברים "רעלנים" כאשר היציאות אינן מסודרות, או שעצירות גורמת לסרטן.
חשוב להבחין בין עצירות חריפה לבין עצירות כרונית. עצירות חריפה דורשת הערכה רפואית דחופה מכיוון שהגורם לה עלול להיות מחלה (למשל, גידולים במעי הגס). עצירות דורשת גם הערכה רפואית דחופה אם היא מלווה בתסמינים מדאיגים כגוןדימום רקטלי, כאבי בטן, עוויתות, בחילות והקאות, וירידה בלתי רצונית במשקל. לעומת זאת, ההערכה של עצירות כרונית עשויה שלא להיות דחופה, במיוחד אם אמצעים פשוטים מביאים להקלה.
מהם הגורמים לעצירות?
באופן תיאורטי, עצירות עלולה להיגרם על ידי מעבר איטי של המזון המתעכל בחלק כלשהו של מערכת העיכול. ביותר מ- 95% מן המקרים, המעבר האיטי מתרחש במעי הגס.
תרופות
גורם אפשרי לעצירות אשר לעיתים קרובות נוטים להתעלם ממנו הוא תרופות. ביניהן ניתן למנות:
משככי כאבים נרקוטיים כגון קודאין, oxycodone, ו- hydromorphone;
נוגדי דיכאון כגון amitriptyline (Elavil) ו- imipramine (Tofranil);
נוגדי עוויתות כגון phenytoin (Dilantin) ו- carbamazepine (Tegretol);
תוספי ברזל
תרופות חוסמות תעלות סידן (Calcium channel blocking) כגון diltiazem (Cardizem) ו- nifedipine (Procardia)
נוגדי חומצה המכילים אלומיניום, כגון Amphojel ו- Basaljel
בנוסף לתרופות הנ"ל, יש תרופות רבות אחרות העלולות לגרום לעצירות. אמצעים פשוטים, כגון הוספה של סיבים תזונתיים לדיאטה, הם לעיתים קרובות מספיקים לשם טיפול בעצירות הנגרמת על ידי תרופות, ואין שום צורך להפסיק ליטול את התרופה. אם אמצעים פשוטים אינם יעילים, ניתן להחליף את התרופה בתרופה אחרת אשר גורמת פחות לעצירות. לדוגמא, תרופה לא סטרואידית נוגדת דלקת (NSAID) כגון איבופרופן ניתנת להחלפה בתרופה משככת כאבים נרקוטית. בנוסף, אחת מן התרופות נוגדות הדיכאון החדשות והפחות גורמות לעצירות (לדוגמא פרוזאק), יכולה להחליף תרופות כגון amitriptyline ו- imipramine.
הרגלים
ניתן לשלוט ביציאות. פירושו של דבר שאנשים רבים יכולים לדכא את הדחף הטבעי שהם חשים כאשר הם צריכים ללכת לשירותים. למרות שלעיתים דבר זה הוא טבעי והולם (למשל כאשר אין בית שימוש פנוי), הרי שדיכוי הדחף הטבעי לעיתים קרובות מדי יכול להוביל להיעלמות הדחף ולגרום לעצירות.
דיאטה
סיבים תזונתיים הם חשובים ליציאות רכות ובעלות נפח. דיאטות שיש בהן מעט מדי סיבים עלולות, על כן, לגרום לעצירות. המקור הטבעי הטוב ביותר לסיבים הוא פירות, ירקות ודגנים מלאים.
חומרים משלשלים
גורם אפשרי לעצירות חריפה היא שימוש יתר בחומרים משלשלים ממריצים (לדוגמא, senna (Senokot), שמן קיק וצמחי מרפא מסוימים). הוכח קשר בין שימוש כרוני במשלשלים ממריצים לבין נזק לעצבים ולשרירים של המעי הגס, וסוברים כי חלק מן הנזק אחראי לעצירות. אין זה ברור, עם זאת, האם החומרים המשלשלים גורמים לנזק או האם הנזק היה קיים לפני השימוש בחומרים המשלשלים, והוא שגרם לצורך להשתמש בחומרים משלשלים. בכל מקרה, בגלל האפשרות שמשלשלים ממריצים עלולים לגרום נזק למעי הגס, רוב המומחים ממליצים להשתמש בחומרים משלשלים ממריצים רק כמוצא אחרון, לאחר שנכשלו המאמצים להשתמש בטיפולים שאינם ממריצים.
הפרעות הורמונליות
הורמונים עלולים להשפיע על היציאות. לדוגמא:
פחות מדי הורמון בלוטת התריס (hypothyroidism) ויותר מדי הורמון של מצד בלוטת התריס (parathyroid) (באמצעות עלייה ברמות הסידן בגוף) עלולים לגרום לעצירות.
בזמן המחזור אצל נשים, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון הן גבוהות ועלולות לגרום לעצירות. עם זאת, בדרך כלל זו אינה בעיה מתמשכת.
רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון במהלך ההריון עלולות גם הן לגרום לעצירות.
מחלות המשפיעות על המעי הגס
ישנן מחלות רבות העלולות להשפיע על תפקוד השרירים ו/או העצבים של המעי הגס. ביניהן ניתן למנות סוכרת, טרשת רקמות חיבור, סימנים של חסימת מעי ללא עדות לנגע חוסם (intestinal pseudo-obstruction), מחלת הירשפרונג, ומחלת צ'גס. סרטן והיצרות המעי הגס החוסמת את המעי הגס גם הם עלולים לגרום לעצירות.
מחלות של מערכת העצבים המרכזית
מספר מחלות של המוח וחוט השדרה עלולות לגרום לעצירות, כולל מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה ופגיעות בחוט השדרה.
תסמונת המעי העצל (Colonic inertia)
תסמונת המעי העצל היא מצב שבו העצבים ו/או השרירים של המעי הגס אינם מתפקדים באופן נורמלי. כתוצאה מכך, התכולה של המעי הגס אינה נדחפת קדימה דרך המעי הגס באופן נורמלי. הגורם לתסמונת המעי העצל אינה ברורה. בחלק מן המקרים, ישנה מחלה בשרירים או בעצבים של המעי הגס. תסמונת המעי העצל עלולה להיות גם תוצאה של שימוש כרוני בחומרים משלשלים ממריצים, כמוזכר לעיל. עם זאת, ברוב המקרים, אין גורם ברור לעצירות.
תפקוד לקוי של ריצפת האגן
תפקוד לקוי של ריצפת האגן (הידוע גם בשם חסימת היציאה או עיכוב היציאה) מתייחס למצב בו השרירים של ריצפת האגן המקיפים את פי הטבעת אינם מתפקדים באופן נורמלי. שרירים אלה הם קריטיים ליציאות. לא ידוע למה שרירים אלה אינם מתפקדים כהלכה בקרב אנשים מסוימים, אך הם עלולים להקשות על מעבר הצואה כאשר כל השאר מתפקד כהלכה.
