מהם הגורמים לשיעול כרוני?
חלק מהגורמים השכיחים לשיעול כרוני כוללים אסטמה, דלקת אלרגית באף, בעיות בסינוסים (למשל דלקת בסינוסים) והחזר וושט קיבתי. במצבים נדירים שיעול כרוני יכול להיות תוצאה של שאיפת גוף זר לריאות (בדרך כלל אצל ילדים). חשוב מאוד לבצע צילום רנטגן בחזה אם קיים שיעול כרוני. הרשימה הבאה מתייחסת למטופלים עם צילום רנטגן נורמלי של החזה.
אסטמה הינה מחלת דרכי הנשימה, הגורמת לקושי בנשימה או לצפצופים בנשימה שמאופיינים לעיתים קרובות בבדיקות נשימה חריגות. לחלק מהסובלים מאסטמה יש שיעול כרוני כסימפטום היחיד שלהם. יכולות אפילו להיות להם תוצאות בדיקות תפקודי ריאות נורמליות. בדרך כלל קוראים למצב כזה cough-variant asthma. תסמינים של אסטמה יכולים להחמיר עקב אוויר קר, חשיפה למזהמים או לאבקת פרחים, עשן או בשמים.
מחלת רפלוקס קיבתי ושטי GERDהינה רפלוקס, או זרם אחורי, של חומצה קיבתית ותוכן אחר לתוך הושט. אם חומצה קיבתית זזה קדימה במעלי הוושט, הרפלקסים גורמים לעוית בדרכי הנשימה שיכולה לגרום לקוצר נשימה ושיעול. במקרים מסויימים הרפלוקס יכול להיות כה חמור שחומרים יכולים להישאף לתוך הריאות ולגרום לתסמינים דומים וכן לנזק ברקמות הריאה. אצל מטופלים מסויימים לא מורגשת צרבת והתסמין היחיד שלהם יכול להיות השיעול.
בעיות סינוסים ו- postnasal drip (נזלת שזולגת אל דרכי האוויר) אף הם יכולים לגרום לשיעול כרוני. מצב זה יכול להיות קשה לאבחון. לפעמים צילומי CT של הסינוסים נדרשים עבור האבחנה. מטופלים מתלוננים לעיתים קרובות על "דגדוג בגרון" וניקוי גרון לעיתים קרובות. עבור קריאה נוספת פנה אל המאמר על דלקת בסינוסים. דלקות כגון ברונכיטיס או דלקת ריאות יכולות לגרום לשיעול. דלקות אלו יכולות להיגרם על ידי וירוסים, בקטריות או פטריות. דלקות וירליות לא מגיבות לאנטיביוטיקה. אצל מטופלים עם אסטמה, דלקות וירליות בדרכי הנשימה העליונות בדרך כלל גורמות לשיעול מתמשך אפילו לאחר שהדלקת עוברת.
תרופות מסויימות, במיוחד ace inhibitors בהם משתמשים בטיפול בלחץ דם גבוה, יכולות לגרום לשיעול כרוני.
גורמים פחות שכיחים יכולים לכלול גידולים , סרטן ריאה , sarcoidosis ומחלות ריאות אחרות. אם השיעול הכרוני ממשיך המטופל צריך להיבדק על ידי הרופא/ה. חשוב לשלול אסטמה, postnasal drip, רפלוקס ושטי, תופעות לוואי של תרופות, מחלת ריאה אינטרסטיציאלית או דלקות נדירות אחרות.
כיצד מטפלים בשיעול כרוני?
הטיפול בשיעול נקבע על ידי הגורם. אך מטופלים יכולים להגיע להקלה סימפטומטית על ידי תרופות נגד שיעול ללא מרשם המכילות guaifenesin ו/או dextromethorphan, שתיית הרבה מים, שאיפת אדים ושימוש בלכסניות נגד שיעול. במקרים חמורים הרופא יכול לתת מרשם לקודאין, שהוא מדכא שיעול אפקטיבי.
אסטמה: מרחיבי סמפונות וסטרואידים במשאף ניתנים כדי להוריד את ההתלקחות בדרכי האוויר. במקרים מסויימים ניתנים סטרואידים דרך הפה לטווח הקצר.
מחלת רפלוקס קיבתי ושטי (GERD): הטיפול כולל הימנעות ממאכלים המעלים את הרפלוקס, המנעות מארוחות לפני ששוכבים, הרמת הראש בזמן השינה ונטילת תרופות כגון Pepcid, Tagamet או Zantac כדי להוריד את החומציות בקיבה.
בעיות בסינוסים ו- postnasal drip: שימוש בתרופות לטיפול בגודש כגון Sudafed או אנטיהיסטמינים כגון Benadryl יכול לשפר את התסמינים של postnasal-drip. סטרואידים במשאף דרך האף הינם מאוד אפקטיביים בטיפול בדלקת אלרגית באף (קדחת השחת), גורם נפוץ לשיעול. בנוסף, משאפים אחרים לאף כמו Atrovent יכולים להקל את ה- postnasal-drip. הרופא יכול לתת אנטיביוטיקה אם הגורם מתגלה כסינוסיטיס.
דלקות: בדלקת ריאות בקטראלית ובברונכיטיס מטפלים בדרך כלל באנטיביוטיקה כגון cephalosporins ו- Zithromax. אם דלקת הריאות קרובה לקיר החזה, התלקחות פני שטח הריאה יכולה לגרום לכאב הידוע כדלקת קרום הריאה ומשככי כאבים יכולים לעזור. במדכאי שיעול צריך להשתמש בזהירות במצבים כאלה מפני שניקיון הריאה מהריר הדלקתי על ידי השיעול עוזר לנקות את הדלקת.
רוב מקרי הברונכיטיס אצל מבוגרים מגיעים מדלקת וירלית; לכן הטיפול מאוד דומה לטיפול בהתקררות הכוללת מנוחה, נוזלים, משככי כאבים ולחלוח. חלק מהאנשים נעזרים בתרופות שיעול מכייחות המכילות guaifenesin, העוזרות בהקלת אי הנוחות. לפעמים קשה להבדיל בין ברונכיטיס וירלי לבין ברונכיטיס בקטראלי, ונותנים אנטיביוטיקה. במקרים מסויימים חולי אסטמה יכולים להפריש ריר ירוק שנראה דלקתי. הרופא יכול לבדוק את הריר כדי לקבוע אם קיימת דלקת.
תרופות: מטופלים הלוקחים תרופות נגד לחץ דם גבוה הנקראות ace inhibitors (בולם אנזים ממיר אנגיוטנסין) צריכים לדבר עם הרופא שלהם על החלפת התרופות. הם צריכים לא להפסיק לקחת את התרופות על דעת עצמם מפני שעליה חדה בלחץ הדם יכולה להיגרם על ידי ההפסקה. דור חדש יותר של ace-inhibitors כגון תרופות הנקראות ARB (חוסמי קולטן אנגיוטנסין), יכולים להווות אלטרנטיבות עם פחות פוטנציאל לגרום שיעול כרוני. ישנן תרופות רבות אחרות המווסתות את לחץ הדם.
האם ניתן למנוע שיעול כרוני?
אל תעשן מפני שהעישון הינו הגורם השכיח ביותר לשיעול כרוני.
התייעץ עם הרופא שלך לגבי הטיפול באסטמה, postnasal drip או רפלוקס קיבתי ושטי כדי להמנע מתסמיני השיעול.
התרחק מאנשים החולים בברונכיטיס או דלקת ריאות.
אכול פירות. מחקרים מראים שתזונה עשירה בסיבים תזונתיים מפירות ופלבנואידים יכולה למנוע שיעול כרוני פרודוקטיבי.
