בדיקות אבחון מקור כאבי בטן

סימפטומים

סימפטומים

בדיקות אבחון מקור כאבי בטן

באדיבות פרופסור שי לין - מאשר המידע הרפואי עודכן לאחרונה 10/01/2011 10:06

בדיקות אבחון כאבי בטן הן בדיקות חשובות מאד בכדי לאבחן את מקור הכאב. הרופא יתחיל בבדיקה גופנית ולאחר מכן ישלח את החולה למספר בדיקות מעבדה לאבחון מקור כאבי הבטן אשר יכולות להעיד על מחלה כדוגמת סרטן מעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן בקיבה או דלקת באפנדיציט.

בדיקה גופנית

בדיקת המטופל תתן לרופאים רמזים נוספים באשר לגורם לכאב.  הם יבדקו:

  1. אם קיימים קולות המגיעים מהמעי, המתרחשים כאשר יש חסימה במעיים.
  2. אם קיימים סימנים לדלקת.
  3. אם קיימת רגישות ואיפה.
  4. אם קיים גוש בבטן שיכול להצביע על גידול או מורסה (איסוף מוגלה מזוהמת).
  5. אם קיים דם בצואה שיכול להצביע על בעיה במעי כגון כיב, סרטן המעי הגס, דלקת במעי הגס או איסכמיה.

בדיקות אבחון כאבי בטן

ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית חשובות ביותר עבור קביעת הגורם לכאב, אך לעיתים קרובות נחוצות גם בדיקות כדי לקבוע את הגורם.

בדיקות מעבדה.  בדרך כלל מבצעים בדיקות מעבדה כגון ספירת דם (CBC), אנזימים בכבד, אנזימים בלבלב ובדיקת שתן כאשר בודקים כאבי בטן.

*       ספירת תאי דם לבנים גבוהה יכולה להצביע על דלקת (למשל באפנדציט, לבלב, סעיף או במעי הגס).

*       רמת העמילז והליפז (אנזימים שהלבלב מייצר) בדרך כלל עולים בדלקת בלבלב.

*       אנזימים בכבד יכולים להיות גבוהים כאשר יש התקף אבני מרה.

*       דם בשתן יכול להצביע על אבנים בכליות.

*       כשיש שלשולים, תאי דם לבנים בצואה יכולים להצביע על דלקת במעי.

צילומי רנטגן של הבטן.  צילומי רנטגן של הבטן נקראים גם KUB (בגלל שהם כוללים את הכליות, השופכן והשלפוחית).  הצילומים יכולים להראות לולאות מוגדלות של המעיים המלאות בכמויות גדולות של נוזלים ואוויר כאשר יש חסימה במעיים.  אצל מטופלים עם כיב מנוקב אוויר יכול לצאת מהקיבה אל חלל הבטן.  האוויר שיצא בדרך כלל יכול להראות בצילום בתחתית הסרעפת.  לפעמים צילומי רנטגן יכולים לחשוף אבן בכליה שעברה לתוך השופכן וגרמה לכאב בטן מופנה או לאבנים בלבלב שיכולים להצביע על דלקת כרונית בלבלב.

בדיקות רדיוגרפיות.

*       אולטרסאונד של הבטן עוזר לאבחן אבנים בכיס המרה, דלקת בכיס המרה, דלקת באפנדציט או ציסטות בשחלות כמקור לכאב.

*       CT של הבטן יכול לעזור לאבחן דלקת בלבלב, סרטן הלבלב, דלקת באפנדציט ודלקת סעיף, וכן מורסות בבטן.  סריקות CT מיוחדות של כלי הדם בבטן יכולות למצוא מחלות בעורקים שחוסכות את זרימת הדם לאיברי הבטן.

*       MRI עוזר לאבחן רבות מהמחלות שה- CT מאבחן.

*       צילומי רנטגן בריום של הבטן והמעיים (מערכת העיכול העליונה או מערכת העיכול העליונה והמעי הדק) יכולים לעזור לאבחן כיבים, דלקות וחסימת מעיים.

*       CT של המעי הדק יכול לעזור לאבחן מחלות במעי הדק כגון קרוהן.

*       Capsule enteroscopy  היא מצלמה קטנה בגודל גלולה הנבלעת על יד המטופל ומצלמת את כל המעי הדק ומעבירה את התמונות למקלט נייד.  ניתן להוריד את התמונות מהמעי הדק למחשב ולתת לרופא לבדוק אותן מאוחר יותר.  הבדיקה יכולה לעזור לאבחן מחלת קרוהן, גידולים במעי הדק ופצעים מדממים שלא ניתן לראות ברנטגן או ב- CT.

בדיקות אנדוסקופיות  לאבחון כאבי בטן.

*       EGD עוזר למצוא כיבים, דלקת בקיבה או סרטן בקיבה.

*       קולונוסקופיה עוזרת לאבחן קוליטיס מדבק, דלקת כיבית בכרכשת או סרטן במעי הגס.

*       אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS) עוזר לאבחן סרטן בלבלב או אבנים בכיס המרה אם אולטרסאונד סטנדרטי, CT או MRI לא מצליחים לאתר אותם.

*       אנטרוסקופיה בלון, הטכניקה החדשה ביותר, מאפשרת לאנדוסקופים לעבור דרך הפה או פי הטבעת ולתוך המעי הדק, שם ניתן לאבחן, לבצע ביופסיות ולטפל בגורמים לכאב בטן או דימום הנמצאים במעי הדק.

ניתוח.  לפעמים הדיאגנוזה דורשת לבדוק את חלל הבטן בעזרת לפרוסקופיה או ניתוח.

מתי ייתכן ויהיה קשה לאבחן את הגורם לכאב הבטן?

התקדמויות מודרניות בטכנולוגיה שיפרו מאוד את הדיוק, המהירות והנוחות באבחון הסיבות לכאבי בטן, אך עדיין נשארו אתגרים משמעותיים.  קיימות סיבות רבות לעובדה שיכול להיות קשה לאבחן כאבי בטן:

*       הסימפטומים יכולים להיות לא טיפוסיים.  למשל, כאב הנובע מדלקת באפנדציט לפעמים ממוקמת בבטן העליונה מימין, וכאב הנובע מדלקת סעיף בצד ימין.  מטופלים מבוגרים ומטופלים שלוקחים קורטיקוסטרואידים עלולים להרגיש כאב מינימלי או לא להרגיש כאב בכלל במקרים של דלקת עם קולסיסטיטיס או דלקת סעיף.  זה קורה מפני שהקורטיקוסטרואידים מפחיתים את הדלקת.

*       הבדיקות לא תמיד חוזרות חריגות.

*       בדיקות אולטרסאונד יכולות לפספס אבנים בכיס המרה, במיוחד אם הן קטנות.

*       ייתכן וסריקות ה- CT ייכשלו בלהראות סרטן בלבלב, במיוחד אם הממצאים קטנים.

*       ה- KUB יכול לפספס את הסימנים לחסימה במעיים או לניקוב בקיבה.

*       בדיקות אולטרסואנד ו- CT יכולות להיכשל במציאת אפנדציטיס או אפילו מורסות, במיוחד אם המורסות קטנות.

*       ספירת הדם (CBC) ובדיקות דם אחרות יכולות לחזור ללא חריגויות למרות דלקות חזקות, במיוחד אם המטופלים לוקחים קורטיקוסטרואידים.

*       המחלות יכולות לחקות אחת את השנייה.

*       תסמינים של תסמונת המעי הרגיז יכולים לחקות תסמינים של חסימה במעי, סרטן, כיבים, התקפים בכיס המרה או אפילו דלקת באפנדציט.

*       מחלת קרוהן יכולה לחקות דלקת באפנדיציט.

*       דלקת בכליה הימנית יכולה לחקות דלקת חריפה בכיס המרה.

*       ציסטה בשחלה הימנית יכולה לחקות דלקת באפנדציט וציסטה בשחלה השמאלית יכולה לחקות דלקת סעיף.

*       אבנים בכליות יכולות לחקות דלקת באפנדציט או דלקת סעיף.

*       אופי הכאב יכול להשתנות.  הדוגמאות הנ"ל כוללות התפשטות הדלקת בלבלב לכל הבטן והתפשטות קוליק של המרה לקולסיסטיטיס.

כיצד אנו יכולים לעזור לרופא לקבוע את הגורם לכאבי הבטן?

לפני הביקור תכינו רשימות כתובות של:

*       תרופות שאתם לוקחים כרגע, כולל צמחי מרפא, ויטמינים, מינרלים ותוספי תזונה.        

*       את האלרגיות שלכם לתרופות, למאכלים או לאבקות.        

*       התרופות שניסיתם לקחת עבור כאבי הבטן.        

*       מחלות חשובות שיש לכם כגון סכרת, מחלות לב וכו'.        

*       ניתוחים קודמים כגון ניתוח להסרת האפנדציט, תיקוני שבר, הסרת כיס המרה, כריתת רחם וכו'.        

*       תהליכים קודמים כגון קולונוסקופיה, לפרוסקופיה, CT, אולטרסאונד, צילומי בריום עליונים או תחתונים וכו'.        

*       אשפוזים קודמים        

*       קרובי משפחה חולים, במיוחד אם יש להם את אותם תסמינים כמוך.        

*       קרובי משפחה עם מחלות קיבה ומעיים (הקשורות לוושט, הקיבה, המעיים, הכבד, הלבלב וכיס המרה).        

*       תהיו כנים עם הרופא בקשר לצריכת האלכוהול והסיגריות שלכם בעבר ובהווה ובקשר לכל היסטוריה של תלות בכימיקלים.

תהיו מוכנים לספר לרופא שלכם:

*       מתי הכאב התחיל לראשונה        

*       אם היו לכם מקרים של כאבים דומים בעבר        

*       באיזו תדירות התרחשו המקרים        

*       אם מקרי הכאב התחילו בהדרגה או בפתאומיות        

*       חומרת הכאב        

*       מה גורם לכאב ומה מחמיר אותו        

*       מה מקל על הכאב        

*       מאפייני הכאב.  אם הכאב חד או קהה, שורף או לוחץ.  אם הכאב בא והולך, יציב ולא עובר או שיש לכם התכווצויות.

*       אם הכאב מגיע עם חום, צמרמורות, זעה, שלשולים, ירידה במשקל, עצירות, דימום רקטלי, אבדן תיאבון, בחילות או אבדן אנרגיה.

לאחר הביקור אצל הרופא אל תצפו לתרופת פלא או אבחנה מיידית, וזכרו:

*       לעיתים קרובות נדרשים ביקורים ובדיקות רבים (בדיקות דם, בדיקות רדיוגרפיות או בדיקות אנדוסקופיות) כדי לקבוע את האבחנה ו/או לשלול מחלות רציניות.

*       הרופאים יכולים לתת לכם תרופות לפני שיקבעו אבחנה מוצקה.  תגובתך (או חוסר תגובתך) לתרופות לפעמים תספק לרופא רמזים חשובים לגבי הגורם לכאבים.  לכן חשוב לקחת את התרופות שהרופא רושם.

*       הודיעו לרופא אם התסמינים שלכם מחריפים, אם התרופות לא עובדות או אם אתם חושבים שיש לכם תופעות לוואי מהתרופות.

*       תתקשרו לרופא עבור תוצאות הבדיקות.  אף פעם אל תניחו שהבדיקה בסדר אם הרופא לא התקשר.

*       אל תקחו תרופות על דעת עצמכם (כולל צמחי מרפא ותוספים) ללא התייעצות עם הרופא.

*       אפילו הרופאים הכי טובים אינם מושלמים.  אל תהססו לדבר עם הרופא שלכם בפתיחות על הפניות לדעה שנייה או שלישית אם לא ניתן להגיע לדיאגנוזה חד משמעית והכאב ממשיך.

*       חשוב ללמוד דברים לבד אבל וודאו שמה שאתם קוראים מגיע ממקור מהימן.

פעולות מסמך