קרינה אלקטרומגנטית ובריאות הציבור

שדות תדר נמוכים מאוד וסרטן

ב- 1996, ארגון הבריאות העולמי הקים את פרויקט השדות האלקטרומגנטיים הבינלאומי (פרויקט EMF) שיעסוק בנושאים הבריאותיים הקשורים בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים. הפרויקט בודק כעת תוצאות של מחקרים ומבצע הערכות של הסיכונים של חשיפה לשדות אלקטריים סטאטיים ובתדר נמוך מאוד, כמו גם לשדות מגנטיים. ארגון הבריאות העולמי מתכנן לבצע הערכה של כל ההשפעות הבריאותיות מחשיפה לשדות חשמליים בתדר נמוך מאוד בשנים 2002-2003.

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע המחקר לסרטן של ארגון הבריאות העולמי – השלימה לאחרונה את הצעד הראשון בהערכת הסיכונים הבריאותיים על ידי סיווג שדות חשמליים בתדר נמוך מאוד יחסית לרמת ההוכחה הקיימת לכך שהם גורמים לסרטן בבני אדם.

ההערכה נבנתה על סמך ממצאים של מחקרים אחרונים של IARC (יוני 2001), של משרד הבריאות ההולנדי (מאי 2001) ושל קבוצת מומחים של המועצה הלאומית הבריטית להגנה מפני קרינה (AGNIR) (מרץ 2001).  

ההערכה של IARC ביוני 2001, צוות מומחים של IARCבחן מחקרים הנוגעים להשפעה מסרטנת של שדות חשמל סטאטי וחשמל בתדר נמוך מאוד ושל שדות מגנטיים. הם השתמשו בסיווג של IARCהלוקח בחשבון הוכחות של מחקרים בבני אדם, בבעלי חיים ומחקרי מעבדה, וסיווגו את השדות הנ"ל כעלולים לגרום סרטן לבני אדם, על סמך מחקרים אפידמיולוגיים של לוקמיה בילדים. הוכחות בנוגע לסוגי סרטן אחרים בילדים ובמבוגרים, כמו גם לגבי חשיפות מסוג אחר (למשל שדות חשמל סטאטיים) לא היו חד משמעיות.

הסיווג "עלול להיות מסרטן לבני אדם" הוא סיווג שמשתמשים בו על מנת לציין גורם אשר ההוכחות לגביו מוגבלות ופחות מההוכחות הנדרשות לגבי גרימת סרטן בבעלי חיים.

זהו הסיווג הנמוך מבין שלוש סיווגים, כמופיע בטבלה להלן, בהם משתמש IARC לסיווג פוטנציאל לסרטן המבוסס על הוכחות מדעיות. להלן כמה דוגמאות של גורמים ידועים אשר סווגו על ידי IARC:

האם פליטת קרינה אלקטרומגנטית בתדר נמוך מאוד יכולה לגרום סרטן? שדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד ידועים כמי שפועלים על רקמות על ידי השראה של שדות חשמליים ומתח בהן. זהו המכניזם היחיד הקיים בשדות אלה. עם זאת, הזרמים החשמליים הללו בסביבה שלנו הם בדרך כלל נמוכים הרבה יותר מן הזרמים הטבעיים המתרחשים בגוף, כגון אלו המבקרים את קצב פעולת הלב.

ב- 1979, מחקרים אפידמיולוגיים העלו לראשונה את החשש בנוגע לחשיפה לשדות מגנטיים של קווי מתח גבוה והשפעותיה על סרטן בילדים. מאז, נערכו מחקרים רבים בניסיון לקבוע אם חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד יכולה להשפיע על התפתחות סרטן, ובמיוחד+.

אין הוכחות ברורות שחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד בסביבתנו הטבעית גורמת נזק ישיר למולקולות ביולוגיות, כולל DNA. מאחר ונראה בלתי סביר כי חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד יכולה להתחיל התפתחות סרטן, מספר גדול של בדיקות נערכו על מנת לקבוע אם החשיפה הנ"ל יכולה להשפיע על התפתחות סרטן. תוצאות ממחקרים בבעלי חיים שנערכו עד כה מעלות כי חשיפה לקרינה הנ"ל לא מתחילה סרטן ולא משפיעה על התפתחותו.

עם זאת לפי שני מחקרים שנערכו לאחרונה, אוכלוסייה החשופה לשדות מגנטיים ברמה ממוצעת שמעל 0.3 עד 0.4μT, יותר מפי שניים ילדים עלולים לפתח לוקמיה בהשוואה לאוכלוסייה עם רמות חשיפה פחותות. למרות בסיס הנתונים הגדול, יש עדיין אי ודאות לגבי העובדה האם חשיפה לשדות מגנטיים או גורמים אחרים יכולים להיות אחראים על מקרי הלוקמיה הרבים יותר.

לוקמיה בילדים היא מחלה נדירה המופיעה ב- 4 על כל 100,000 ילדים בגילאים 0 עד 14 בכל שנה. כמו כן, חשיפה ממוצעת לשדות מגנטיים מעל 0.3 עד 0.4 μT בסביבות מגורים היא נדירה. ניתן להעריך מתוצאות מחקרים אפידמיולוגיים שפחות מ- 1% מהאוכלוסייה המשתמשת בחשמל 240 וולט חשופים לרמות הללו, למרות שהמספר יכול להיות גבוה יותר במדינות בהן משתמשים ב- 120 וולט.

הבדיקות של IARCנועדו לענות על השאלה האם חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ולשדות בתדר נמוך מאוד היא סיכון לסרטן. השלב הבא בתהליך הוא להעריך את ההסתברות לסרטן באוכלוסייה הכללית כתוצאה מרמות חשיפה נורמליות ולהעריך את ההוכחות להיווצרות מחלות אחרות (לא סרטניות). חלק זה יסתיים ב- 18 החודשים הקרובים.     

קווים מנחים בינלאומיים

הנחיות בינלאומיות אודות חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים פותחו על ידי ICNIRP. בעוד ההנחיות של ICNIRP לגבי השפיות החשיפה לקרינת שדות אלקטרומגנטיים מתבססות על בדיקות מקיפות של מחקרים מדעיים, ההנחיות נועדו למנוע סיכונים בריאותיים כתוצאה מחשיפה קצרת טווח וחמורה. זאת, בגלל ש- ICNIRP מתייחס למידע אודות האפשרות לגרימת סרטן כבלתי מספקת לשם קביעת מגבלות כמותיות של החשיפה.

תגובות במדינות שונות

מדיניות רגולטורית לגבי גורמים המסווגים כעלולים לגרום לסרטן משתנה ממדינה למדינה ומגורם לגורם. ההערכה והסיווג של גורמים לסרטן על ידי IARC לא בהכרח גורמת מיידית לתגובה במדינות השונות. בעוד פליטת מנועי בנזין וקפה סווגו כעלולים לסרטן, היתה תגובה במדינות שונות לשם מניעת פליטת גזים ממנועי בנזין, אך לא היתה שום תגובה המנסה להפחית צריכת קפה.

בתגובה לדאגה הגוברת של הציבור אודות סיכונים בריאותיים מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, מספר מדינות קיימו הערכות משלהן עוד לפני IARC. כבר ב- 1998, קבוצת עבודה שבדקה את הנושא עבור המכון האמריקני למדעי הבריאות הסביבתית (NIEHS), סיווג שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד כעלולים לגרום לסרטן בבני אדם. ממשלת ארצות הברית המלצה מאז על "פעילות רגולטורית פסיבית", המתוארת כאספקת מידע והדרכה מתמשכת לציבור ועידוד חברות תשתיות להפחית את החשיפה לבני אדם באופן וולונטרי.  

בבריטניה, קבוצת ייעוץ בנושא קרינת בלתי מייננת דיווחה לאחרונה למועצה הלאומית להגנה מקרינה (NRPB) בנושא קרינה אלקטרומגנטית והסיכון לסרטן (AGNIR, 2001). המסקנה היתה כי אין מסקנות ברורות דיין לכך שקרינת שדות אלקטרומגנטיים גורמים ללוקמיה אצל ילדים,אך יש סבירות גבוהה שחשיפה חזקה וממושכת לקרינה הנ"ל מגדילה את הסיכון ללוקמיה אצל ילדים. זאת ועוד, הם הציעו גם המלצות. משרד הבריאות של הולנד הגיע למסקנות דומות. 

תגובת ארגון הבריאות העולמי

בעוד שדות מגנטיים בתדר נמוך מאוד סווגו כעלולים לגרום ל - סרטן לבני אדם, אפשרי עדיין שיש הסברים אחרים לתצפיות שקושרות בין החשיפה לשדות אלו ולוקמיה אצל ילדים. זהו נושא למחקרים נוספים. על כן, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פיתוח תוכנית למעקב ומחקר ממוקדים בסוגיה זו, על מנת לקבל מידע חדש ומבוסס. נעשים כעת מחקרים בתחום זה, ותוצאותיהם צפויות בעוד שנתיים-שלוש.

מטרתו של פרויקט EMF של ארגון הבריאות העולמי היא לסייע לרשויות לאומיות להגיע לשיווי משקל בין התועלות של שימוש בחשמל והסיכונים האפשריים, ולסייע להם להחליט אילו צעדים יש לנקוט. קשה במיוחד להציע צעדים מונעים עבור שדות בתדר נמוך מאוד, שכן איננו יודעים עדיין באילו תכונות של שדות אלה יש להתרכז. גישה אפשרית אחת היא להציע מדיניות וולונטרית על מנת להפחית חשיפה לשדות אלה. נושא זה נידון בפרסום של מרכז הבריאות העולמי ממרץ 2000.

להלן מספר צעדי מנע מומלצים:

• ממשלה ותעשייה: על ישויות אלה להיות מודעות להתפתחויות המדעיות האחרונות והן צריכות לספק מידע שלם, בהיר ומאוזן אודות פוטנציאל הסיכונים שבחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, כמו גם המלצות לדרכים בטוחות וזולות להפחית את החשיפה. על ישויות אלה גם לקדם מחקרים אשר יובילו למידע טוב יותר.
• פרטיים: אנשים פרטיים בציבור הרחב צריכים להפחית את חשיפתם לשדות אלקטרומגנטיים על ידי הפחתת השימוש בכלים חשמליים מסוימים, או על ידי הפעלתם במרחק גדול יותר מן הגוף.
• התייעצות עם שלטונות מקומיים, עם התעשייה ועם הציבור הרחב לגבי מיקום קווי מתח חדשים: אין מנוס מהתקנה של קווי מתח חשמלי. עם זאת מיקומם צריך לקחת בחשבון גם שיקולי אסתטיקה ורגישויות של הציבור, ולא פחות חשוב – שיקולי הפחתה של קרינה על בני אדם.
• נדרשת מערכת יעילה של מידע בריאותי ותקשורת בין מדענים, ממשלות, התעשייה והציבור על מנת להעלות את המודעות לגבי תוכניות להתמודדות עם חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ולשם הגברת האמון והפחתת הפחדים.

מקורות 

• AGNIR (2001) Advisory Group on Non-Ionising Radiation, Power Frequency Electromagnetic Fields and the Risk of Cancer. National Radiological Protection Board (UK) 2001.
• Health Council of the Netherlands (2001). Electromagnetic fields: Annual Update 2001.
• ICNIRP (1998) International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection Guidelines for limiting exposure to time varying electric, magnetic and electromagnetic fields (up to 300 GHz). Health Physics 74(4), 494-522.
• Portier CJ and Wolfe MS (eds.), National Institute of Environmental Health Sciences of the National Institute of Health. Assessment of health effects from exposure to power-line frequency electric and magnetic fields. NIEHS Working Group Report, Research Triangle Park, NC, USA, NIH Publication No. 98-3981, 1998.
• Repacholi M and Greenebaum B (eds.), Interaction of static and extremely low frequency electric and magnetic fields with living systems: health effects and research needs. Bioelectromagnetics 1999; 20: 133-160.
• http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs322/en/indexl.htm WHO Backgrounder on Cautionary Policies, March 2000
• http://www.brain-surgery.us/mobph.pdf