השפעת קרני UV על העין
העין שקועה בארובה שלה ומוגנת על ידי הגבה, העפעפיים והריסים. אור בהיר מפעיל את כיווץ האישון ורפלקס המצמוץ לשם צמצום החדירה של קרני השמש לתוך העין.
עם זאת, היעילות של אמצעי הגנה טבעיים אלה בהגנה מפני הסכנות בקרינת השמש היא מוגבלת במקרים קיצוניים כגון שימוש במיטת שיזוף או השתקפות חזקה מן הקרקע על ידי חול, מים או שלג. השפעות קיצוניות של חשיפה לקרינת השמש כוללות את דלקת הקרנית (photokeratitis) ודלקת הלחמית (photoconjunctivitis). תגובות אלו בעיניים משולות לכווייה של רקמות עדינות ביותר של גלגל העין והעפעף, והן מופיעות בדרך כלל בתוך כמה שעות אחרי החשיפה. שתי הפגיעות יכולות להיות כואבות ביותר, אך הן הפיכות ואינן גורמות לנזק ארוך טווח לעין או לראייה. צורות חמורות של דלקת הקרנית הם arc-eye ועיוורון שלג.
קטרקט הוא הגורם מספר אחת לעיוורון בעולם. פרוטאינים בעדשת העין נפרמים, ומצטברים פיגמנטים אשר מעכירים את העדשה ובסופו של דבר מובילים לעיוורון. למרות שקטרקט מופיע בדרגות חומרה שונות בכל המבוגרים, הרי שחשיפה לשמש, במיוחד חשיפה לקרני UVB, היא כנראה גורם סיכון מרכזי להתפתחות קטרקט.
