גז רדון Rn

כאשר גז זה בא במגע עם האוויר הוא עובר תהליך התפרקות היוצר איזוטופים שונים.

גז זה אחראי לפחות ל-50% מכלל הקרינה הקיימת בבניינים ובבתים, בבריטניה גז זה אחראי ל 33% מכלל הקרינה בבניינים .

המרכיב הכימי היוצר את גז הרדון מצוי בכל מוצרי הבניה שבן חומרים אלו מיוצרים מאדמה וסלעים, מקורו של גז זה באוויר הפנימי של בניינים הוא חומרי הבנייה, שכן חומרי הבניה מיוצרים מאדמה וסלעים המכילים את גז הרדון, וכך ישנה דליפת רדון באוויר הפנימי גם בבניינים וברבי קומות.

 מקור נוסף: חדירה וחלחול מתחת לפני הקרקע, כאשר בבתים צמודי קרקע מהווה הרדון מזהם עיקרי ובעייתי, זאת עקב רמות פליטה גבוהות היכולות להתקיים בבתים צמודי קרקע, גז זה מהווה מקור סכנה וזאת משום היותו רדיואקטיבי ומסרטן.

משבר האנרגיה בשנות ה-70 שהביא לנקיטת צעדים לשיפור אטימותם של בניינים בכדי לחסוך באנרגיה גרם לעלייה ברמת ריכוזו של גז הרדון באוויר הפנימי בבתים ובבניינים וזאת עקב רמת אוורור נמוכה.

רמתו של גז הרדון הנובע מחומרי הבניין נמצא ביחס הפוך לרמת האוורור הקיים בבניין, וכאשר מוכפל קצב חילוף האוויר בבניין, נמצא כי רמת ריכוז הרדון ירדה ב-50%.

בניה מחומרים מתקדמים הראתה ירידה ברמת ריכוזו של גז הרדון, לרמה של n2M /BQ20כאשר הרמה המקובלת מחומרים אלו היא  BQ/M2H    50-200 .