שאלות בנוגע לווירוס הפפילומה
1.מהם סוגי ווירוס הפפילומה ואיך הם מועברים?
פפילומה היא קבוצה של יותר מ-100 ווירוסים. הם נקראים כך משום שהם גורמים לפפילומות, שהן יבלות וויראליות ולא סרטניות (גידולים בניגניים). הווירוסים שגורמים ליבלות הנפוצות בידיים וברגליים שונים מאלו שפוגעים בגרון או באברי המין. כמה סוגים של ווירוסים קשורים לסוגי סרטן.1 אלו נקראים פפילומות אונקוגניות או קרצינוגניות.
הידבקות בפפילומה של אברי המין היא נפוצה מאוד ומתרחשת דרך יחסי מין. ישנם שלושים סוגים של פפילומות (מתוך כ-100) שעוברות במהלך קיום יחסי מין. רוב ההידבקות המתרחשות אינן מפגינות סימפטומים ונעלמות לאחר כמה שנים.
2.מהן יבלות באברי המין (genital warts)?
חלק מסוגי הפפילומה עלולים לגרום ליבלת באברי המין או באנוס. יבלות באברי המין נגרמות בעיקר ע"י שני סוגי פפילומות – HPV-6 ו- HPV-11. היבלות יכולות להופיע ימים, שבועות או שנים לאחר קיום יחסי מין עם אדם החולה בפפילומה או לא להופיע כלל. לרוב, הידבקות בפפילומה אינה מלווה בסימפטומים.
3.מה הקשר בין HPV וסרטן?
הידבקות בפפילומה מזוהה כיום כגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם. ב-2007 חלו כ-11000 נשים בארה"ב בסרטן זה ומתו ממנו כ-4000. מחקרים מלמדים כי HPV קשור גם לסרטן באנוס, בנרתיק ובפין (איבר המין הזכרי).2
מחקרים הראו קשר גם בין הידבקות ב- HPV בפה לסרטן הפה והלסת (oropharyngeal cancer – הקשור גם לשקדים).2,3 קשר זה קיים ללא קשר לעישון סיגריות, שהוא גורם סיכון נוסף לסרטן הפה והלסת.3
4.האם יש סוגים מסוימים של HPV הקשורים בסרטן?
כמה סוגים של ווירוסים נקראים "פחותי סיכון" משום שהם אינם גורמים ליבלות שיכולות להתפתח לסרטן. אחרים נקראים "בעלי סיכון" משום שהם עלולים להוביל לסרטן. ווירוסים בעלי סיכון, שעוברים ביחסי מין, כוללים את HPV-16,18,31,33,35,39,45,49,51,52,56,58,59,66,68 ו-73. 4 סוגים אלו גורמים לגידולים מסוכנים בצוואר הרחם שאינם נראים לעין לרוב. HPV-16,18 גורמים לכ-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם.4,5
5.מהם גורמי הסיכון להידבקות בפפילומה ולסרטן צוואר הרחם?
קיום יחסי מין עם פרטנרים רבים, עישון ולידות מרובות הם גורמי הסיכון העיקריים לסרטן צוואר הרחם.5
6.האם ניתן למנוע הידבקות בפפילומה?
הדרך הבטוחה ביותר היא להימנע מקיום יחסי מין. גם קיום יחסי מין עם פרטנר אחד, שלא נושא את הווירוס, היא דרך בטוחה להימנע מהידבקות. שימוש בקונדום לא הוכח כמונע הידבקות בווירוס (אצל גברים ונשים כאחד).
בשנת 2006 אישר ה-FDA שימוש בגרדאסיל (gardasil®). זהו חיסון המונע ביעילות הדבקה של HPV-16,18, שהם שני ווירוסים בעלי סיכון לסרטן צוואר הרחם,4 ושל HPV-6,11 הגורמים לכ-90% מהיבלות באברי המין.5
7.איך מזהים הדבקה בפפילומה?
בדיקת דגימות מצוואר הרחם יעילה למציאת ווירוסים בעלי סיכון. לנשים שעברו בדיקת פאפ (pap test) בצוואר הרחם או לנשים מעל גיל 30 מומלץ לבצע בדיקה כללית לאבחון סרטן צוואר הרחם. בדיקה זו יכולה לגלות לפחות 13 מסוגי הווירוסים בעלי הסיכון. בבדיקה זו אוספים תאים מצוואר הרחם, ואז שולחים למעבדה למציאת חומר גנטי (DNA) שמקורו בווירוס.
8.איך מסווגים תאי צוואר רחם לא תקינים?
בבדיקת פאפ מזהים תאים לא תקינים בצוואר הרחם. ישנם מספר מונחים לתיאור חוסר התקינות של תאים בבדיקת פאפ. השיטה העיקרית בה משתמשים לתיאור חוסר התקינות של תאים בבדיקת פאפ היא שיטת בת'סדה (the Bethesda system). המונחים של שיטה זו הם:
- ASC – atypical squamous cells: תאי הסקוומוס הם התאים הדקים והשטוחים הנמצאים בשכבה החיצונית של צוואר הרחם. ישנן שתי קבוצות בחלוקה זו –א. ASC-US התאים השתנו במקצת, אך אין משמעות לשינוי שחל בהם. לרוב מבצעים גם בדיקת HPV. ב. ASC-H קיימת סכנה למצב טרום סרטני בצוואר הרחם ולכן מבצעים בדיקות נוספות.
- AGC – atypical glandular cells: תאי הגלנדולאר הם התאים המייצרים את הרירית בצוואר הרחם.
- AIS – adenocarcinoma in situ: תאים טרום סרטניים מזוהים ברקמה הגנדולארית.
- LSIL – low-grade squamous intraepithelial lesion: ישנם שינויים מוקדמים בגודלם ובצורתם של התאים. מצב זה הוא נפוץ בקרב נשים צעירות שנדבקו בפפילומה. לרוב המצב חוזר לקדמותו לאחר כמה חודשים או שנים.
- HSIL – high-grade squamous intraepithelial lesion: השינויים חמורים יותר ויש סכנה לסרטן במידה ולא יטפלו בשינויים הללו.
9.באיזה בדיקות משתמשים לאבחון מצב טרום סרטני בצוואר הרחם?
בדיקת פאפ היא הבדיקה הסטנדרטית לאבחון שינויים בתאי צוואר הרחם. לרוב היא מבוצעת כחלק מהבדיקות השגרתיות של הגניקולוג. מומלץ לעבור בדיקת פאפ כל 3 שנים. בדיקת HPV למציאת פפילומה עוזרת מאוד לאבחון נשים במצב ASC-US. בדיקות נוספות הן קולפוסקופיה (colposcopy), בה מכניסים מכשיר לנרתיק ודרכו ניתן לבחון את צוואר הרחם, וביופסיה – איסוף דגימת רקמה לצורך אבחון.
10. מהם הטיפולים המוצעים לאחר הידבקות בפפילומה?
למרות שאין תרופה כיום לווירוס הפפילומה, ניתן לטפל ביבלות להן הוא גורם. השיטות המקובלות לטיפול ביבלות וויראליות הן: צריבה בקור (הקפאת הרקמה בחנקן נוזלי), LEEP (שימוש בתיל חם להסרת יבלות) וניתוח רגיל. בנוסף קיימות תרופות ומשחות ליבלות חיצוניות.6
11. איזה מחקרים נעשים בנוגע לסרטן שנגרם כתוצאה מ- HPV?
חוקרים בודקים כיום את הדרכים בהם HPV גורם למצב טרום סרטני ואיך ניתן למנוע זאת.7 מדענים מפתחים גם חיסונים יעילים שיהיו עמידים בטמפרטורת החדר וימנעו הדבקה בווירוס.
מחקרים מצאו כי HPV מייצר חלבונים בשם E5,E6,E7. חלבונים אלו מפריעים לתא לבקר את גדילתו וכך מובילים לגדילת יתר. לדוגמא, E6 מפריע לחלבון האנושי p53. חלבון זה מונע מגידולים סרטניים לגדול.8
מקורות:
