שלב מקומי נתיח בקיבה

מטרות הטיפול הן לשלוט על הגידול הסרטני וגם למנוע הישנותו בעתיד. במקרה זה הסיכוי לריפוי הוא פחות טוב וקיים סיכון לחזרה של המחלה בעתיד לאחר הניתוח (כ-60% מהחולים סובלים מחזרה של מחלתם). לכן התעורר צורך בטיפול בנוסף על הניתוח, לפני או אחרי הניתוח, לחולים בשלב זה. מטרתו של הטיפול להקטין את הסיכון להישנות המחלה בקיבה או באיברים מרוחקים (גרורות). העיקרון העומד מאחורי טיפול כזה הוא – במידה ויש גרורות סמויות (מיקרו-מטסטזות), כלומר תאי גידול בודדים אשר נותרו בגוף – בבלוטות לימפה, בזרם הדם או באברים מרוחקים - הרי שהטיפול ימגר אותן. גרורות סמויות כאלה למעשה אינן ניתנות לגילוי באמצעים העומדים לרשותנו כיום, גם לא ע"י בדיקות ההדמיה המתקדמות ביותר, ולא ניתן לקבוע בוודאות באילו חולים הן קיימות ובאילו לא.

בשנים האחרונות פורסמו שני מחקרים גדולים אשר שינו את גישת האונקולוגים לטיפול בסרטן קיבה בשלב מקומי. במחקר הראשון (INT 0116) אשר פורסם בשנת 2001, נבחנה יעילות של תוספת טיפול כימותרפי המבוסס על 5FU+Leucovorin וקרינה למקום הגידול לאחר הניתוח. בחולים אשר קיבלו טיפול כימי- משולב בטיפול קרינתי לאחר הניתוח, הזמן עד לחזרת המחלה וההישרדות הכללית היו טובים יותר לעומת חולים שעברו ניתוח בלבד. תוספת טיפול הכימי-קרינתי לאחר הניתוח הפך לטיפול סטנדרטי, וזאת למרות שהוא כרוך בתופעות לוואי ורעילות:

• פלואורואורציל (5FU ) תרופה הניתנת בעירוי תוך וורידי. כאשר תדירות מתן התרופה:כ -  5 ימים ברציפות ואחריהם 3 שבועות של מנוחה וחוזר חלילה. החולה יקבל 5 סדרות טיפול (הטיפול השני והשלישי נעשים במקביל לטיפולי ההקרנות , ראה להלן, ולכן טיפולים אלה קצרים יותר 3-4 ימים, ובמינון נמוך יותר). יחד עם ה- 5FU ניתנת עוד תרופה שאינה כימותרפית ונקראת    לאוקובורין (Folinic acid). למעשה מדובר בתרופה המסייעת ל- 5FU לפעול ביתר יעילות. תופעות הלוואי כתוצאה מטיפולי הכימותרפיה הנפוצות המיוחסות ל- 5FU  הן: פצעים בפה (מוקוזיטיס), שלשול ושינוי צבע העור ("צביעה" של הוריד בו מוזלף העירוי, או שינוי בצבע העור וזאת בעיקר באזור גוף אשר חשוף לקרינת השמש).לעיתים  תיתכן גם ירידה בספירת הדם. תופעות אחרות אשר עלולות להתרחש במידה מסוימת אך אינן נפוצות תמיד בתרופה זו הן: בחילה, נשירת שיער, דמעת ופגיעה בפוריות. לעיתים עלולות להיות תופעות נוספות אשר נדירות יותר.  

• קרינה (רדיותרפיה) ניתנת במקביל לטיפול הכימותרפי השני והשלישי. הקרינה ניתנת לאזור הגידול עצמו ולבלוטות הלימפה המנקזות אותו. הטיפול הקרינתי למעשה מאד דומה לצילום בקרן רנטגן, אך האנרגיה והמנה של הקרינה הניתנות בכל טיפול וטיפול  גדולה יותר. הטיפול עצמו אינו כרוך בכאב. יש לתכנן בקפידה ובדייקנות מרבית את הטיפול בקרינה ולכן לפני התחלת הטיפול בהקרנות יעבור החולה תהליך הנקרא סימולציה במהלכו מבוצעים צילומי CT של הבטן ומבוצעים מספר סימונים (ע"י קעקוע נקודתי) על-פני גופו של החולה. כל חולה עובר זאת על מנת לקבוע בדיוק את הכיוון והעוצמה המתאימה של קרני הרנטגן למצבו של החולה ולגודלו של הגידול. לאחר מספר ימים יחל תהליך הטיפול הקרינתי. לפני כל טיפול, הטכנאי/ת ימקם אותך על המיטה במדויק על-פי הכיוונים שנקבעו במהלך הסימולציה. הקרינה ניתנת באופן יומיומי (חמישה ימים בשבוע, ימי א'-ה'), כאשר כל טיפול נמשך מספר דקות במהלכן החולה נשאר לבדו בחדר הטיפולים ומתבקש שלא לזוז. בסופי שבוע שישי-שבת החולה לא יקבל קרינה ולא כימותרפיה. בסה"כ החולה יקבל כחמישה שבועות של קרינה. חשוב לציין כי טיפול בקרינה אינו הופך את החולה לרדיואקטיבי, ואנשים אחרים, לרבות ילדים, יוכלו לשהות במחיצת החולה ללא חשש. תופעות לוואי כתוצאה מההקרנות העלולות להופיע במהלך תקופת הטיפול הקרינתי: קושי בבליעה, בחילה, עייפות, כאב בטן, אדמומיות ורגישות בעור באזור המוקרן. תופעות לוואי אלו נמשכות בדרך כלל מספר שבועות ואז נעלמות בהדרגה, לאחר סיום הטיפול. יש גם תופעות לוואי אפשריות לטווח הארוך, ובחלק קטן מהמקרים, עלול להיגרם נזק קבוע למעי הגס או לאבר אחר שנחשף לקרינה.

במחקר השני , אשר פורסם בשנת 2006, נבחנה יעילות של תוספת טיפול כימותרפי המבוסס על 5FU+ציספלטינום+אפירוביצין לפני הניתוח וגם לאחריו. בחולים אשר קיבלו טיפול כימי בנוסף לניתוח הזמן עד לחזרת המחלה וההישרדות הכללית היו טובים יותר לעומת חולים שעברו ניתוח בלבד. תוצאות אלה מחקות למעשה את תוצאות המחקר הקודם אך ללא תוספת של קרינה. לאור תוצאות מחקר זה הטיפול הכימי לפני ואחרי הניתוח הפך לאופציה חדשה בטיפול בסרטן קיבה משלב מקומי ונתיח. ניתנים 3 קורסים של טיפול לפני הניתוח (סה"כ 9 שבועות של טיפול) ושלושה קורסים נוספים לאחריו. בגישת טיפול זו אין צורך בתוספת קרינה, אך הטיפול הכימי עצמו אינטנסיבי יותר. תופעות הלוואי המיוחסות לטיפול זה הן:

ציספלטינום - תרופה הניתנת בעירוי לוריד. מתן התרופה בדרך-כלל בעירוי של כשלוש-ארבע שעות. תופעות הלוואי הנפוצות המיוחסות לציספלטין הן: בחילה והקאה, ירידה בתחושה או תחושת נימול/רדימות/עיקצוץ בכפות הידיים והרגליים לעיתים תופעת לוואי זו אינה הפיכה, ירידה במיעה או הופעת טינטון (ציפצוף באוזן), הפרעה בתיפקודי כליה וחוסר איזון המלחים בגוף. תופעות אשר עלולות להתרחש במידה מסוימת אך אינן נפוצות בתרופה זו הן: ירידה בספירת הדם, נשירת שיער ופגיעה בפוריות.

אפירוביצין -  תרופה הניתנת בעירוי לוריד. צבעה אדום. תופעות הלוואי הנפוצות המיוחסות לאפירוביצין: בחילה והקאה, ירידה בספירת הדם,נשירת שיער, פצעים בפה או בשפתיים, שלשול, תופעות לוואי העלולות להתרחש במידה מסוימת אך אינן נפוצות: ירידה בתפקוד לבבי, פגיעה בפוריות.

למותר לציין כי כל טיפול כימותרפי כרוך במידה מסויימת של תשישות ועייפות, הנובעות מתשלובת של גורמים שונים למשל: ירידה בספירת הדם במאגרי הברזל וברמת ההמוגלובין, בחילה וחוסר תיאבון המובילים לעיתים לירידה במשקל, גורמים פסיכולוגיים של חרדה, דאגה, הפרעה באיכות השינה וכו'. יתכן ויהיה צורך להאט את קצב החיים היומיומי.

נכתב על ידי ד"ר עינת שחם שמואלי רופאה בבית החולים איכילוב – עוד על הכותבת.