טיפול בגרורות בסרטן הקיבה

הגישה הטיפולית למחלה מתקדמת מקומית או גרורתית

במקרה זה מדובר במחלה אשר התפשטה מעבר לקיבה לאברים סמוכים ו/או לבלוטות לימפה מרובות כך שלא ניתן להסירה בניתוח או למחלה אשר מערבת אברים מרוחקים מהקיבה – גרורות. האתרים הנפוצים ביותר להופעת גרורות מסרטן קיבה: כבד, ריאות, חלל הבטן, שחלות, עצמות אך באופן נדיר יותר עלולות להופיע גרורות בכל אבר אחר. הגרורות עלולות לערב אבר אחד או יותר בו זמנית.

הטיפול בחולים עם גרורות יכול לכלול טיפול כימותרפי, קרינתי, ניתוח לכריתת הגידול בקיבה (במיוחד אם הוא גורם לחסימה מלאה, הקאות בלתי פוסקות או דימום לא נשלט), וטיפולים אחרים (טיפול תומך, טיפולים מחקריים וניסיוניים).

כימותרפיה

מטרת הטיפול היא הקלה על תסמיני המחלה (פליאציה) ע"י השגת נסיגה של המחלה והארכת חיי החולה. ישנם יתרונות וחסרונות לטיפול כימי במצבים אלו וחשוב לשקול אותם היטב לפני התחלת הטיפול. יתרונות הטיפול הכימי הם: האפשרות שהוא יעכב את התפשטות המחלה, יגרום לנסיגת המחלה, יאריך את חיי החולה וישיג הקלה בתסמינים. החסרונות של הטיפול הכימי הן תופעות הלוואי ואי הנוחות הכרוכה בו. השפעות הטיפול הכימי וחומרת תופעות הלוואי לטיפולי הכימותרפיה משתנות מאדם לאדם ובלתי ניתנות לחיזוי מראש. סביר להניח כי מטופל שנמצא במצב כללי טוב יתמודד היטב עם תופעות הלוואי ולעומתו מטופל אשר אינו במצב בריאותי תקין (עקב מחלות כרוניות, גיל קשיש, היקף המחלה הגרורתית עצמה וכו') יתקשה להתמודד.

הטיפול נעשה בד"כ בסבבים של כחודשיים, ולאחר כל סבב מבוצעות בדיקות להערכה האם הטיפול היה יעיל ו/או רעיל. הבדיקות כוללות: בדיקה פיזיקאלית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה. יש מספר תרופות כימותרפיות היעילות באותה המידה, אך שונות בסוג תופעות הלוואי, ובצורת המתן. מכיוון שמטרת הטיפול היא הקלה על החולה הרי שהטיפול יימשך כל עוד הוא יעיל (מבחינת שליטה במחלה) ואינו רעיל מידי. טיפול אשר לא מביא לעצירה או לנסיגה של המחלה יופסק, ובמקומו יוצע טיפול חלופי אחר. כמו כן קיים טיפול תומך לטיפול הכימותרפי , טיפול אשר בא להקל על החולה במהלך קבלת התרופות, טיפול זה רלוונטי גם לסרטן המעי הגס וזאת מכיוון שיש חפיפה בין התרופות אותן מקבל החולה.

התרופות הכימיות הנפוצות ביותר ונמצאות בשימוש כנגד סרטן קיבה מתקדם הינן:

פלואורואורציל (5FU ) התרופה בשימוש נרחב ויומיומי הן כתרופה יחידה (למשל לחולים קשישים או לחולים במצב בריאותי כללי ירוד) והן בשילוב עם התרופות האחרות. התרופה כלולה בסל הבריאות לכל צורה של שימוש.

קפציטבין (קסלודה) תרופה שהיא נגזרת מאותה משפחה כמו ה- 5FU ולכן יכולה להחליף אותה, אך התרופה לא כלולה בסל הבריאות.

S1 תרופה זו  הנגזרת מאותה משפחה כמו ה- 5FU, אך התרופה אינה כלולה בסל הבריאות ואף אינה קיימת בישראל.תרופה זו נמצאת בשימוש נרחב ביפן ובאסיה.

ציספלטינום התרופה כלולה בסל הבריאות. ולרוב ניתנת בשילוב עם 5FU.

אפירוביצין או אדריאמיצין תרופה זו כלולה בסל הבריאות. ולרוב ניתנת בשילוב 5FU וציספלטין.

טקסנים (טקסול או טקסוטר) ניתן להשתמש בה כתרופה יחידה או בשילוב עם תרופות אחרות (במיוחד 5FU  וציספלטין) אך התרופות אינן כלולות בסל הבריאות.

אוקסליפלטין (אלוקסטין) ניתן להשתמש בה במקום ציספלטין (פחות רעילה ובעלת יעילות דומה) אך התרופה לא כלולה בסל הבריאות.  

קמפטו (אירינותקן, CPT 11) התרופה לא כלולה בסל הבריאות.

לעיתים, לאחר מיצוי התרופות המקובלות הנ"ל, יוצע לחולה ניסיון טיפול בתרופות נוספות. בד"כ מדובר בתרופות מחקריות-ניסיוניות אשר ניתנות במסגרת מחקר קליני ויעילותן עדיין אינה ידועה ואינה מוכחת.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה)

הטיפול הקרינתי למעשה דומה לצילום בקרן רנטגן, אך קרן הטיפול היא באנרגיה ובמנה גדולה יותר. הטיפול עצמו אינו מכאיב. לפני התחלת הטיפול הקרינתי מבוצע תהליך הנקרא סימולציה – תכנון הקרינה -  זאת על מנת לקבוע בדיוק את הכיוון והעוצמה המתאימה של קרני הרנטגן לחולה ולאופי הגידול. בסימולציה מבוצעים צילומים של האזור שיוקרן ובסוף התהליך מסמנים (ע"י קעקוע נקודתי) את איזור הטיפול. לאחר מספר ימים יחל הטיפול על-פי הסימונים שבוצעו במהלך הסימולציה. הטיפול הקרינתי  ינתן בכל יום (חמישה ימים בשבוע, ימי א'-ה'), וכל טיפול ימשך מספר דקות. במהלך הטיפול החולה נשאר לבדו בחדר הטיפולים ומתבקש שלא לזוז על מנת שלא יווצר נזק לאברים אחרים בגוף כתוצאה מהטיפול הקרינתי. 

טיפול קרינתי רלבנטי במספר מצבים בחולי סרטן קיבה מתקדם:

• לטיפול גרורות מוחיות.

• לטיפול בגרורות בחוליות עמוד-השדרה (הגורמות ללחץ על חוט השדרה וכאב).

• לטיפול בגרורות בעצמות אחרות הגורמות לכאב או להגבלה בתנועה.

• לטיפול במקרה שיש מסת גידול גדולה הגורמת ללחץ או לחדירה לאברים סמוכים (למשל גידול גדול בקיבה הגורם לדימום מסיבי).

תופעות הלוואי הנגרמות עקב הקרינה תלויות ומוגבלות לאזור המוקרן. בד"כ מדובר באי נוחות באזור (למשל כאב בטן ובחילה אם מוקרן איזור בטן עליונה המכיל מעי), אודם של עור האזור המוקרן וחולשה כללית. לכל טיפול קיים טיפול תומך אשר מטרתו להקל על החולה ולעזור לו לעבור את הטיפולים בבטחה.

נכתב על ידי ד"ר עינת שחם שמואלי רופאה בבית החולים איכילוב – עוד על הכותבת.