מלנומה - טיפול לפי שלבים
להלן תיאור קצר של הטיפולים השונים בכל שלב (לעיתים יתאימו טיפולים אחרים):
שלב 0
חולים בעלי מלנומה בשלב 0 יעבור ניתוח להסרת הגידול וחלק מהרקמה שמסביבו.
שלב I
חולים בעלי מלנומה בשלב I עשויים לעבור ניתוח להסרת הגידול. המנתח יכול גם להסיר עד כדי 2 ס"מ של הרקמה שמסביב לגידול. על מנת לעיתים תתבצע השתלת עור על מנת לכסות על הפצע.
שלב II או שלב III
חולים בעלי מלנומה בשלב I עשויים לעבור ניתוח להסרת הגידול. המנתח יכול גם להסיר עד כדי 3 ס"מ של הרקמה שמסביב לגידול. על מנת לעיתים תתבצע השתלת עור על מנת לכסות על הפצע. המנתח עשוי גם להסיר קשרי לימפה קרובים.
שלב IV
חולים בעלי מלנומה בשלב IV יקבלו בדרך כלל טיפול מסייע. מטרתו של טיפול מסייע היא לסייע לחולה להרגיש טוב יותר – הן פיזית והן רגשית. סוג זה של טיפול נועד להפחית כאבים ותסמינים אחרים ולהקל על תופעות הלוואי של התרפיה (כגון בחילות), ולא להאריך חיים.
החולה עשוי לעבור את הטיפולים הבאים:
- ניתוח להסרת קשרי לימפה המכילים תאים סרטניים או הסרת של גידולים אשר התפשטו לאזורים אחרים בגוף
- טיפולי הקרנות, תרפיה ביולוגית או כימותרפיה להקלת התסמינים.
ניתוח
ניתוח הוא בדרך כלל הטיפול הרגיל נגד מלנומה. המנתח מסיר את הגידול וחלק מהרקמה הבריאה שמסביבו. תהליך זה מפחית את הסיכוי שתאים סרטניים יישארו באזור. הרוחב והעומק של העור שיש להסיר תלוי בעובי המלנומה ועד כמה היא חדרה לעור:
- הרופא עשוי להסיר באופן מלא מלנומה דקה במהלך הביופסיה. במקרה כזה, ניתוח נוסף לא הכרחי.
- אם המלנומה לא הוסרה במלואה במהלך הביופסיה, הרופא יסיר בניתוח את החלק הנותר של הגידול. ברוב המקרים, ניתוח נוסף נועד להסיר רקמה רגילה למראה מסביב לגידול (הנקראת margin) על מנת לוודא שכל תאי המלנומה הוסרו. לרוב, זהו דבר הכרחי, גם עבור מלנומה דקה. אם המלנומה עבה, הרופא ייאלץ להסיר חלק גדול יותר מן הרקמה שמסביב. במידה והוסרה רקמה גדולה, הרופא עשוי לבצע השתלת עור. עבור כך, הרופא ישתמש בעור שנלקח מחלק אחר של הגוף. ייתכן ויוסרו גם קשרי לימפה הקרובים לגידול, מאחר והסרטן יכול להתפשט דרך מערכת הלימפה. במידה והפתולוג מוצא תאים סרטניים בקשרי הלימפה, המשמעות עלולה להיות שהמחלה התפשטה גם לחלקים אחרים בגוף.
- ביופסיה קשרי לימפה sentinel – זו מבוצעת לאחר הביופסיה של המלנומה אך לפני הכריתה (excision) של הגידול. חומר רדיואקטיבי מוזרק ליד המלנומה. המנתח עוקב אחר תנועת החומר באמצעות צג המחשב. קשר הלימפה הראשון אליו חודר החומר נקרא קשר לימפה זקיף (sentinel), ההדמיה נקראת lymphoscintigraphy. התהליך של זיהוי קשר הלימפה הזקיף נקרא מיפוי קשר הלימפה הזקיף (sentinel lymph node mapping). המנתח מסיר את הקשר הזקיף לאיתור תאים סרטניים. במידה והוא אכן מכיל תאים סרטניים, המנתח מסיר את יתר קשרי הלימפה באזור. אם הוא אינו מכיל תאים סרטניים, קשרי לימפה אחרים אינם מוסרים.
- ניתוח קשרי לימפה (Lymph node dissection) – המנתח מסיר את כל קשרי הלימפה באזור המלנומה.
לעיתים ניתן הטיפול לאחר הניתוח, וזאת במטרה לקטול תאים סרטניים שנשארו בגוף. טיפול זה נקרא תרפיה מסייעת (adjuvant therapy). החולה יכול לקבל תרפיה ביולוגית.
ניתוח הוא בדרך כלל לא יעיל לשליטה על מלנומה שהתפשטה לחלקים אחרים בגוף. במקרים אלו, רופאים עשויים להשתמש בשיטות טיפול אחרות, כגון כימותרפיה, תרפיה ביולוגית, הקרנות או שילוב של שיטות אלה.
כימותרפיה
לעיתים משתמשים בכימותרפיה, כלומר שימוש בתרופות על מנת להרוג תאים סרטניים, לטיפול במלנומה. התרופות בדרך ניתנות בסבבים: תקופה של טיפול ואחריה תקופת התאוששות, ואז תקופת טיפול נוספת, וכן הלאה. בדרך כלל כימותרפיה ניתנת באשפוז יום, במשרד הרופא או בבית החולה. עם זאת, לעיתים נדרשת שהייה קצרה בבית החולים, תלוי בתרופות ובמצב הכללי של החולה.
לחולים עם מלנומה ניתן טיפול כימותרפיה בכמה צורות:
- דרך הפה או בזריקה – בשני המקרים, התרופות נכנסות למחזור הדם, ודרכו לכל חלקי הגוף.
- זילוף מבודד לאיבר – למלנומה ביד או ברגל, תרופות כימותרפיה מוכנסות למחזור הדם באותו איבר. זרימה הדם אל האיבר וממנו מופסקת לזמן מה, וזה מאפשר לתרופה להגיע ישירות אל הגידול. רוב הכימותרפיה נשארת באיבר זה.
לעיתים מחממים את התרופה לפני הטיפול. כימותרפיה מסוג זה נקראת hyperthermic perfusion.
- תרפיה ביולוגית (הנקראת גם אימונותרפיה) היא צורת טיפול המשתמשת במערכת החיסונית של הגוף, ישירות או באופן עקיף, על מנת ללחום בסרטן או להפחית את תופעות הלוואי אשר נגרמות על ידי טיפולים מסוימים נגד סרטן.
- תרפיה ביולוגית נגד מלנומה משתמשת בחומרים הקרויים ציטוקינים (cytokines). הגוף בדרך כלל מייצר ציטוקינים בכמויות קטנות בתגובה לזיהומים או מחלות אחרות. באמצעות שימוש בטכניקות מעבדתיות מתקדמות, מדענים יכולים לייצר ציטוקינים בכמויות גדולות. בחלק מהמקרים, תרפיה ביולוגית הניתנת לאחר ניתוח יכולה למנוע הופעה חוזרת של מלנומה. עבור חולים לאחר ניתוח עם מלנומה מטסטטית או מלנומה בעלת סיכוי גבוה לחזור, הרופא עשוי להמליץ על מתן אינטרפרון אלפא ואינטרלאוקין-2 (הנקראים גם IL-2 או aldesleukin).
