אבחון סרטן המעי הגס
מכיוון שהסיכוי לריפוי מהמחלה קשור בקשר הדוק לשלב בו מאובחנת המחלה – ככל שהגידול מאובחן בשלב מוקדם יותר הסיכוי להחלמה מלאה גודל יותר – חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה ולמניעתה. הבדיקות המומלצות כיום כבדיקות סקר לכלל האוכלוסייה, כלומר יש לבצען ללא תלונות הקשורות למערכת העיכול:
- בדיקת צואה שנתית לגילוי דם סמוי. מדובר בבדיקה פשוטה, לא פולשנית, אשר מטרתה לגלות עקבות דם בצואה. חשוב לציין כי בדיקה חיובית לקיום עקבות דם יכולה לנבוע גם מסיבות אשר אינן גידול סרטני, למשל כאשר קיים פוליפ (אדנומה, גידול שפיר) מדמם או בשל מחלת מעי דלקתית. מצד שני הבדיקה עלולה להיות שלילית גם אם קיים גידול סרטני אך זה אינו מדמם. בדיקה שנתית לגילוי דם סמוי בצואה מומלצת כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה החל מגיל 50, והיא מביאה לגילוי מוקדם ולהורדת תמותה ממחלת הסרטן של עד 30%. יש להדגיש כי חשוב לחזור ולבצע את הבדיקה באופן סדיר אחת לשנה.
- סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה. הבדיקה מתבצעת דרך הסתכלות ישירה אל חלל המעי הגס תוך שימוש בצינור אופטי. הבדיקה מחייבת הכנת המעי על ידי חומרים משלשלים, וביצועה נעשה תחת טישטוש/הרדמה. בסיגמואידוסקופיה נסרק המעי הגס לעומק של עד 60 ס"מ מפי הטבעת (כלומר החלק השמאלי של המעי הגס בלבד). בקולונוסקופיה נסרק המעי הגס לכל אורכו. זו בדיקה מהימנה ביותר. במהלך בדיקות אלה ניתן לכרות פוליפים שפירים, כדי למנוע את התפתחותם בעתיד לגידולים סרטניים, או לדגום בביופסיה גידולים הנחשדים לממאירים. בדיקות אלה מבוצעות בד"כ על פי המלצת הרופא לאנשים המתלוננים על סימפטומים ספציפיים הקשורים למערכת העיכול או לקבוצות אנשים הנמצאות בסיכון גבוה לפתח גידולי מעי גס. איגודי אונקולוגים רבים בארץ ובעולם ממליצים על ביצוע בדיקות אלה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם גם לכלל האוכלוסייה החל מגיל 50. לאנשים הנמצאים בסיכון גבוה בשל סיפור משפחתי מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מגיל 40 או בגיל שהוא ב-10 שנים מוקדם מהגיל שבו לקה קרוב המשפחה בסרטן המעי הגס, המוקדם ביניהם. המעקב הקולונוסקופי באנשים שנמצאו נשאים לתסמונת משפחתית של סרטן או ריבוי פוליפים במעי צריך להיות תכוף יותר והוא יקבע על ידי רופא מומחה למחלות אלה.
- קולונסקופיה וירטואלית-CT קולונוגרפיה
- למעשה מדובר בבדיקת CT הסוקרת את כל המעי הגס - שיטה חדשה הנמצאת בשלבי בדיקה, והיא עדיין אינה מקובלת בעולם כאמצעי לבדיקת סקר לגילוי מוקדם. הבדיקה מחייבת הכנת המעי על ידי חומרים משלשלים, בדומה לקולונוסקופיה רגילה, והחדרת אויר דרך פי הטבעת. בסריקה זו נעשה שימוש בקרינה. החיסרון העיקרי בשיטת בדיקה הוא שאמנם ניתן לקבוע האם קיים או לא קיים פוליפ/גידול, אך לא ניתן לדגום אותו בביופסיה או לכרות אותו. במידה ויתגלה ממצא חשוד יופנה הנבדק לביצוע קולונוסקופיה רגילה + דגימת הממצא החשוד. היתרונות בבדיקה – הבדיקה אינה פולשנית והיא סורקת למעשה את כל אברי חלל הבטן (כליות, כבד וכו') ולא רק את המעי הגס. השימוש בשיטה זו נעשה כיום בעיקר בקרב נבדקים בהם ביצוע קולונוסקופיה רגילה עלולה להוות סיכון (למשל בשל גילם או מצבם הבריאותי או בשל כישלון טכני בביצוע קולונוסקופיה רגילה).לרשימת מכונים לבדיקת קולונוסקופיה
- בדיקות עזר נוספות
לאחר האבחנה הראשונית של גידול מעי גס דרושות בדיקות נוספות, על מנת לקבוע את מידת ההתפשטות שלו, דבר אשר יקבע במידה רבה את הגישה הטיפולית ויסייע לרופא להחליט מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר. במקביל הבדיקות נועדו לקבוע האם יש מצבים נלווים או מחלות רקע כרוניות אשר יש להתחשב גם בהם בעת בחירת הטיפול.
בדיקות דםחלק מהבדיקות נחוצות להערכת מצב הבריאות הכללי (למשל: ספירת דם, תפקודי כבד) וחלקן נועדו למעקב אחר חלבונים המופרשים מהגידול עצמו– CEA (אנטיגן עוברי) ו- CA19.9.
בדיקות הדמיהבדיקות הדמיה שונות נערכות בכדי לעקוב אחר מצב האברים המרוחקים מהמעי (כגון כבד וראות) העלולים להוות אתרים להתפשטות המחלה:
צילום רנטגן של בית חזהבדרך כלל לא מסתפקים בצילום רנטגן פשוט ובנוסף תבוצע גם בדיקת CT שהיא מדויקת יותר.
סונר (אולטרא סאונד) של הבטןסריקה העושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את האיברים בחלל הבטן ובעיקר את הכבד. גם זו אינה הבדיקה המדויקת והמספקת ביותר ובנוסף תידרש גם בדיקת CT בטן ואגן.
סונר (אולטרא סאונד) של החלחולתמבוצע רק במידה והגידול נמצא בחלחולת (רקטום, 12-15 הסנטימטרים האחרונים של המעי הגס המסתיימים בפי-הטבעת). זו בדיקה חשובה ביותר להערכת מיקום הגידול (מרחקו מפי הטבעת) ומידת חדירתו המקומית לעומק דופן החלחולת. שני גורמים אלה יקבעו במידה רבה את סוג הניתוח אשר יידרש ואת הצורך בתוספת של טיפול קרינתי לאגן.
סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של החזה הבטן והאגןזהו סוג מתוחכם של צילום רנטגן. בסריקת CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה ובחומר ניגוד המוזרק לוריד (יוד). הבדיקה מדמה היטב את כל איברי בית החזה, הבטן והאגן והיא נחשבת לבדיקת הבחירה בעת קביעת שלב ההתפשטות ברב מקרי הסרטן.
סריקת MRI (תהודה מגנטית)בדיקה זו דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרינת רנטגן. זו אינה בדיקת הבחירה לגידולי סרטן המעי הגס, אך היא חיונית לעיתים להערכת התפשטות גידולים שמקורם בחלחולת או לחולים אשר אלרגיים ליוד.
בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)בבדיקה זו מוזרק לוריד סוכר- גלוקוז איזוטופי FDG (מסומן רדיואקטיבית) ולאחר ההזרקה מבוצע מיפוי של כל הגוף הבוחן באילו אברים נקלט הסוכר באופן מוגבר. רקמת גידול (אך גם איזור דלקת או צלקת טריה) נוטים לקלוט סוכר ביתר. במקביל מבוצעת גם סריקת CT המאפשרת זיהוי מדויק יותר ואנטומי של האיבר אשר קלט את הסוכר. הבדיקה מבוצעת בדרך-כלל רק לאחר סריקת CT רגילה, ובמקרים מיוחדים כגון: חשד להימצאות גרורות מהגידול הסרטני אשר יש כוונה לכרות אותן בניתוח או במקרים בהם תוצאות סריקת ה-CT אינן חד משמעיות. סריקתה חדשנית זו אינה מצויות בכל בתי החולים וכאמור אינה נחוצה בכל המקרים.
כאמור את הבדיקות הנ"ל, אשר מטרתן לקבוע את מידת התפשטות הגידול, רצוי לבצע לאחר האבחנה הראשונית ולפני החלטה והתחלת הטיפול. מדובר בבדיקות מורכבות אשר בחלקן דורשות זמן לביצוען ולקבלת פענוח תוצאותיהן, ולמרות זאת חשוב לבצען על מנת לקבוע מהו הטיפול ההולם.
נכתב על ידי ד"ר עינת שחם שמואלי רופאה בבית החולים איכילוב – עוד על הכותבת.
