דבר עם הילד שלך אודות הסרטן

 לא משנה כמה טוב אתה יכול להסתיר את עובדת המחלה מן הילד, הרי שאנשים אחרים – בני המשפחה, חברים, הצוות הרפואי או הצוות בבית החולים – עלולים בלי כל כוונה לומר דברים מהם הילד יבין שיש לו סרטן. בנוסף לכך, ילדך עלול להיות מודאג מכך שאתה לא אמרת לו את האמת, מאחר והוא סומך עליך.

הדיבור עם הילד שלך אודות מחלת הסרטן שלו הוא עניין אישי, ועשויים לבוא בו לידי ביטוי נושאים משפחתיים, תרבותיים או דתיים. חשוב להיות פתוח וכן עם הילד, שכן ילדים שאין מספרים להם את האמת מדמיינים דברים שאינם נכונים. למשל, ילד עלול לחשוב שיש לו סרטן כעונש על מעשה רע שעשה. אנשי הצוות הרפואי מאמינים שדיבור עם הילד עשוי להפחית את הלחץ ורגשות האשם. ילדים היודעים את האמת ישתפו פעולה בדרך כלל עם הטיפול. זאת ועוד, הדיבור עשוי לקרב את המשפחה ולהקל על ההתמודדות עבור כולם. 

להורים יש בדרך כלל שאלות רבות על הדברים שעליהם להגיד לילדם אודות האבחון. ייתכן ושאלת חלק מהן את עצמך.

מאחר ואתה הוא השופט הטוב ביותר של האישיות של ילדך ומצבי הרוח שלו, אתה הוא זה שאמור להחליט מתי יש לספר לו. עם זאת, עליך לזכור שהילד שלך ירגיש די מהר שמשהו אינו כשורה, לכן כדאי לספר לו סמוך לאבחון. למעשה, רוב ההורים אומרים שהכי קל לספר בזמן זה. אם תחכה ימים או שבועות, הילד שלך יתחיל לחשוב על דברים יותר גרועים מן האמת ולפתח פחדים שיהיה קשה להפיג אחר כך. בכל מקרה, יקל על ילדך לדעת לפני שהטיפול מתחיל.  

התשובה לשאלה זאת היא אישית. כהורה, ייתכן ותרגיש שהכי טוב שאתה תהיה זה שיספר לו. עם זאת, חלק מן ההורים מגלים שזה מכאיב מדי. בני משפחה אחרים או חברי הצוות הרפואי יכולים לסייע. הם יוכלו לספר לילד שלך או להדריך אותך כיצד לעשות זאת.

חשיבה מראש על מה שאתה עומד להגיד עשויה לסייע לך להירגע. אך כיצד תחליט מה להגיד? בני משפחה, חברים קרובים, חברי הצוות הרפואי, הורים של ילדים שחלו בסרטן וחברים בקבוצות תמיכה של הורים לילדים עם סרטן עשויים לסייע לך.

כאשר הילד שלך ישמע על האבחון, הוא זקוק לאהבה ותמיכה. גם אם הרופא הוא זה שמסביר לו אודות המחלה, מישהו שילדך סומך עליו צריך להיות נוכח. סיוע של בני משפחה אחרים בזמן זה הוא חשוב ביותר.

כמה מידע לתת לילד שלך , דבר זה תלוי בגילו ובהבנתו. בכל מקרה, תמיד עדיף להיות עדין, פתוח וכן. הפסקאות הבאות מתארות מה יבינו ילדים בכל שכבת גיל. ההנחיות הן כלליות. כל ילד הוא שונה. ילדך עשוי להתאים לאחת הקבוצות או לאף אחת מהן.

• עד גיל שנתיים  

ילדים צעירים כל כך אינם מבינים מהו סרטן. הם מבינים מה שהם יכולים לראות ולגעת. הדאגה המרכזית שלהם היא מה קורה איתם עכשיו. הם מודאגים בעיקר אם הוריהם אינם נמצאים איתם.

לאחר גיל שנה, הם חושבים אודות איך מרגישים דברים ואיך לשלוט בדברים שמסביבם. ילדים צעירים מאוד פוחדים מאוד מבדיקות רפואיות. רבים בוכים, בורחים, או מתפתלים על מנת לנסות לשלוט במתרחש.

מאחר וילדים מתחילים לחשוב ולהבין מה קורה סביבם בגיל 18 חודשים בערך, חשוב להיות כן. הייה אמיתי בנוגע לנסיעות לבית החולים והסבר אודות טיפולים שעלולים לכאוב. אתה יכול לספר לילד שדקירת המחט תכאב רק לדקה ושזה בסדר לבכות. אם תהייה כן זה יסייע לילדך לדעת שאתה מבין ומקבל את הרגשות שלו, וזה יעזור לו לבטוח בך.

כאשר זה אפשרי, תן לילד שלך אפשרות בחירה. לדוגמא, תוכל להציע לו לערבב תרופה במיץ תפוחים או במיץ ענבים. 

בין גיל שנתיים עד 7 שנים

בטווח גילאים זה, ילדים מקשרים אירועים לדבר אחד. לדוגמא, הם בדרך כלל יקשרו מחלה עם שכיבה במיטה או אכילת מרק עוף. הם חושבים שהמחלה שלהם נגרמה בשל פעולה מסוימת, ועל כן ההבראה תגיע מאליה או אם הם יבצעו סדרה של פעולות. להלן מספר עצות שימושיות:

• הסבר לילד שלך שהטיפול הכרחי על מנת שהכאבים ייפסקו או על מנת שהילד יוכל לשחק מבלי להתעייף.

• הסבר שהמחלה או הטיפול אינם עונש על משהו שהוא עשה, אמר או חשב.

• הייה כן כאשר אתה מתאר בדיקות וטיפולים. אמור שכל זה נעשה על מנת לשפר את המצב ולהבריא.

• השתמש בדרכים פשוטות להסביר את המחלה. לדוגמא, נסה לדבר אודות הסרטן כמלחמה בין תאים "טובים" לתאים "רעים". הטיפול יסייע לתאים הטובים להתחזק ולנצח את הרעים. 

בין גיל 7 ל- 12 שנים  

ילדים בגיל זה מתחילים להבין את הקשרים בין דברים ואירועים. לדוגמא, ילד בגיל זה יראה במחלה שלו סדרה של תסמינים, לא יאמין שהדברים קשורים במשהו שהוא עשה, הוא יבין שהוא יבריא אם ייקח תרופות ויעשה מה שהרופא אומר, והוא יכול לשתף פעולה עם הטיפול.

אתה יכול לספק עוד פרטים כאשר אתה מסביר אודות הסרטן, אך עליך להשתמש במצבים שהילד רגיל אליהם. אתה יכול להסביר שהגוף מורכב מסוגים שונים של תאים, ולתאים השונים תפקידים שונים. כמו אנשים, גם התאים צריכים לעבוד בקבוצות על מנת להביא תועלת. עליך לתאר את תאי הסרטן כ"עושי בעיות" אשר מפריעים לעבודה של התאים הטובים. הטיפול מסייע להיפטר ממי שעושה בעיות כך שהתאים האחרים יוכלו לעבוד יחד.   

מגיל 12 ומעלה  

ילדים בני למעלה מ- 12 שנים יכולים בדרך כלל להבין יחסים מורכבים בין אירועים. הם גם יכולים לחשוב אודות דברים שלא קרו להם. בני נוער נוטים לחשוב על מחלה במונחים של תסמינים ספציפיים, כמו עייפות, ובמונחים של מגבלות או שינויים בחיי היומיום. אך מאחר והם יכולים גם להבין את הסיבה לתסמינים, אתה יכול להסביר לו את הסרטן כמחלה שבה תאים רעים בגוף "התבלגנו". תאים אלה גדלים במהירות רבה יותר מתאים נורמליים, פולשים לאיברים שונים בגוף ומפריעים לדרך הפעולה הנורמלית של הגוף. מטרת הטיפול היא להרוג את התאים המתפרעים. הגוף יוכל אחר כך לחזור לפעילות נורמלית והתסמינים ייעלמו.  

ילדים הם באופן טבעי סקרנים לגבי המחלה שלהם ויש להם שאלות רבות אודות הסרטן והטיפול בו. ילדך יצפה שתהיינה לך תשובות על רוב השאלות. ילדים עשויים להתחיל לשאול שאלות מייד לאחר האבחון או לחכות לאחר כך. להלן מספר שאלות ורעיונות שיסייעו לך להתמודד איתן. 

ילד, כמו מבוגר, עשוי לשאול "מדוע דווקא אני חליתי בסרטן?" ילד עלול להרגיש שזוהי אשמתו, שבדרך זו או אחרת הוא גרם למחלה. הבהר לו שאפילו הרופאים אינם יודעים בדיוק מה גורם לסרטן. לא המעשים, הדברים שאמר או המחשבות שחשב הילד, או מעשי, דברי או מחשבות אחיו ואחיותיו גרמו את הסרטן. הדגש גם שהסרטן אינו מדבק והילד לא "נדבק" בו ממישהו.

ילדים יודעים לעיתים על בני משפחה או חברים אשר נפטרו מסרטן. כתוצאה מכך, ילדים רבים פוחדים לשאול האם הם יבריאו כי התשובה עלולה להיות שלילית. אמור לילד שלך שסרטן היא מחלה רצינית, אך הטיפול – תרופות, הקרנות או ניתוח – סייעו לילדים אחרים להבריא מסרטן, והרופאים והאחיות עושים ככל יכולתם לרפא גם את הסרטן שלו. הידיעה שחברי הצוות הרפואי – רופאים, אחיות ויועצים – מקיפים את הילד ואת המשפחה, יכולה גם היא לסייע לילד להרגיש יותר בטחון.

כאשר הילד שלך מאובחן לראשונה בסרטן, דברים חדשים ומפחידים רבים יתרחשו. במשרד של הרופא, במרפאה או בבית החולים ילדך עשוי לראות ילדים אחרים שחולים גם הם בסרטן ואשר אולי מרגישים לא טוב, איבדו את השיער או שעברו כריתה של איבר בגלל הסרטן. הילד שלך עשוי לשאול האם זה יקרה גם לו. יתכן גם והוא יפחד ולא ישאל שאלות. חשוב להביא את הילד למצב שהוא ידבר על רגשותיו. הסבר לו לפני כן אודות הסרטן, הטיפול, תוצאות לוואי אפשריות, והסבר מה הרופא יעשה כאשר יופיעו תופעות הלוואי. אתה יכול גם להסביר שיש סוגים רבים של סרטן וגם כאשר לשני ילדים יש את אותו סוג סרטן, לא תמיד מה שקרה לאחד יקרה גם לשני. 

יש לספר לילדים אודות שינויים בטיפול או בלוחות הזמנים שלו. מידע זה יסייע להם להתכונן לביקורים אצל הרופא או בבית החולים. יתכן ותרצה לעזור לילדך לרשום את הטיפולים בלוח שנה מיוחד. עם זאת, הימנע מלספר לילדים קטנים אודות טיפולים הרבה לפני הזמן, מאחר וזה עושה אותם עצבניים. 

הילד שלך עשוי להרגיש בטוב ויחד עם זאת להצטרך לקחת תרופות. ילדים אינם מבינים מדוע עליהם לקחת תרופה כאשר הם מרגישים טוב. הזכר לילד מדוע הוא לוקח את התרופה. לדוגמא, אתה יכול לומר לו: "למרות שאתה מרגיש טוב, התאים הרעים מתחבאים. אתה חייב לקחת את התרופה למשך זמן נוסף על מנת שהתאים הרעים לא יחזרו".