אימונותרפיה
המערכת החיסונית – המערכת בגוף האדם האחראית על הגנתו – יודעת מתי יש בגוף חומרים שאינם אמורים להימצא בו, כגון בקטריות ווירוסים, ואז היא תוקפת אותם. המערכת גם יודעת כשתאים משתנים, למשל כשהם הופכים להיות סרטניים, ואז תוקפת אותם. אימונותרפיה, הידועה גם בשם תרפיה ביולוגית, פותחה על מנת לנצל את היכולת העצמית של הגוף להילחם במחלות.
באימונותרפיה, נותנים לחולים בסרטן חומרים הנקראים משפרי תגובה ביולוגיים (biological response modifiers BRM). אלו הם חומרים שמיוצרים באופן נורמלי על ידי הגוף על מנת להילחם בסרטן ומחלות אחרות. מדענים יכולים לייצר כמויות גדולות של BRM-ים לשימוש בטיפול בסרטן. BRM-ים אלה יכולים להרוס תאי סרטן ולשנות את הדרך בה מגיב הגוף לגידול. הם גם עשויים לסייע לגוף להחליף תאים לא סרטניים שנהרסו על ידי כימותרפיה.
מספר סוגים של BRM-ים נמצאים בשימוש לטיפול בסרטן. ארבע מהם נדונים כאן: ציטוקינים, אינטרלויקינים, גורמי גידול במושבות (colony-stimulating colonies) ונוגדנים חד-שבטיים (monoclonal antibodies).
- ציטוקינים הם חלבונים הנוצרים בכמויות קטנות על ידי כל התאים האנושיים על מנת לסייע בבקרה על עבודת התאים. אינטרפרון, סוג אחד של ציטוקין, מסייע למערכת החיסונית להקטין את קצב הצמיחה וההתחלקות של תאי סרטן, וגורם להם להיחלש ולמות. בילדים עם סרטן, חומר זה נוסה כנגד לוקמיה, אוסתאוסרקומה ו- נוירובלסטומה.
- אינטרלויקינים, סוג אחר של ציטוקין, נוצר על ידי לימפוציטים. אינטרלאוקין-2, אחד מן האינטרלויקינים הנחקרים ביותר, גורם לתאי דם לבנים מסוימים לגדול ולהרוס גידולים.
- גורמי גידול במושבות הם חלבונים הגורמים לתאי מוח העצם לפתח טסיות דם, תאי דם אדומים ותאי דם לבנים.
- נוגדנים חד-שבטיים מזהים אנטיגנים מסוימים (חומרים אשר הגוף מרגיש שהם אינם שייכים אליו או רואה בהם "פולשים") על פני תאים סרטניים. נוגדנים אלה יכולים להיות מכוונים כנגד סוג תא מסוים. ניתן להשתמש בהם על מנת לתקוף ולהזיק או להרוס תאים סרטניים. ניתן להשתמש בהם גם להובלת תרופות אנטי סרטניות או הקרנה לתאים סרטניים מסוימים. טכניקה זו נמצאת עדיין בפיתוח והיא בשימוש רק בניסויים קליניים.
תלוי בסוג הטיפול המדויק, אימונותרפיה בדרך כלל גורמת לתסמינים הדומים לשפעת, כמו צמרמורות, כאבי שרירים, חולשה, אובדן תיאבון, בחילות, הקאות, שלשולים, ולעיתים פריחה. לעיתים החולה ידמם בקלות או יסבול מחבלות. בהתאם לחומרת התופעות, ייתכן ויידרש אשפוז במהלך הטיפול. תופעות הלוואי חולפות בדרך כלל בסיום הטיפול. היוועץ ברופא של ילדך כיצד להתמודד עם תופעות הלוואי לאחר הטיפולים.
