סרטן השד מידע חיוני

השדיים מורכבים בעיקר מאונות (בלוטות מייצרות חלב), צינוריות (צינוריות זעירות אשר מובילות את החלב מן האונות אל הפטמה), וסטרומה (רקמה שומנית ורקמת חיבור המקיפה את האוניות והצינוריות, כלי דם וכלי לימפה).

רוב מקרי סרטן השד מתחילים בתאים לאורך הצינוריות (Ductal cancer). חלק מתחילים בתאים לאורך האונות (Lobular cancer), בעוד חלק קטן ממקרי הסרטן מתחילים ברקמות אחרות.

מערכת הלימפה חשובה להבנה מכיוון שהיא אחת הדרכים בהן סרטן השד מתפשט. למערכת מספר חלקים.

קשרי לימפה הם אוספים קטנים ודמויי שעועית של תאי מערכת החיסון (תאים אשר חשובים למלחמה בזיהומים), הקשורים לכלי הלימפה. כלי לימפה הם כמו כלי דם קטנים, פרט לעובדה שהם נושאים נוזל הנקרא לימפה (במקום דם) מן השד. לימפה מכילה נוזל רקמה וחומרי פסולת, כמו גם תאים של מערכת החיסון. תאי סרטן השד יכולים לחדור לכלי הלימפה ולהתחיל לגדול בקשרי לימפה.
רוב כלי הלימפה בשד מתחברים לקשרי לימפה הנמצאים מתחת לזרוע (קשרי לימפה בבית השחי). כלי לימפה מסוימים קשורים לקשרי לימפה בתוך השד (קשרים פנימיים בשד) ולקשרי לימפה מעל או מתחת לעצם הבריח (קשרים על-בריחיים או קשרים מתחת לבריח).  

גושים שפירים בשד
רוב הגושים בשד אינם סרטניים, כלומר הם שפירים. עם זאת, מחלק מהגושים יש לקחת דגימות ולבחון אותן במיקרוסקופ על מנת לוודא שהגושים אינם סרטניים.
שינויים פיברוציסטיים

גושים שפירים אחרים בשד
גידולים שפירים בשד כגון פיברואדנומה או פפילומה תוך-צינורית הינם גידולים לא נורמליים, אך הם אינם סרטניים ולא מתפשטים אל מחוץ לשד לאיברים אחרים. הם גם אינם מסכני חיים. יחד עם זאת, מספר מצבים שפירים בשד הם חשובים שכן נשים בעלות מצבים אלו הן בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן השד. 

מושגים כלליים בסרטן השד : חשוב להבין חלק ממילות המפתח המשמשות לתיאור סרטן השד.

• קרצינומה - זהו מונח המשמש לתיאור סרטן המתחיל בשכבת הציפוי הפנימי (תאי האפיתל) של איברים כמו השד. כמעט כל סוגי סרטן השד הם קרצינומות (בין אם קרצינומה צינורית או קרצינומה אונתית). 

• אדנוקרצינומה- אדנוקרצינומה הוא סוג של קרצינומה המתחילה ברקמה של בלוטה (רקמה המייצרת ומפרישה חומר). הצינוריות והאונות של השד הינם רקמת בלוטה (הם מייצרים חלב), כך שסרטן השד המתחיל באזורים אלה נקראים לעיתים אדנוקרצינומות.

• קרצינומה מקומית - מונח זה משמש לשלב מוקדם של סרטן, כאשר הוא כלול בשכבת התאים בהם הוא התחיל. בסרטן השד, המונח "מקומי" פירושו שתאי הסרטן נשארים בתוך הצינוריות, ולפעמים מתייחסים אליהם ל - סרטן השד לא פולשני. 

• קרצינומה פולשנית (חודרנית) - סרטן פולשני הוא כזה אשר התפשט אל מעבר לשכבת התאים בהם הוא החל (בניגוד לקרצינומה מקומית). רב סוגי סרטן השד הם קרצינומה פולשנית – בין אם קרצינומה צינורית פולשנית או קרצינומה אונתית פולשנית.

• סרקומה - סרקומה הוא סרטן המתחיל ברקמות חיבור, כמו שריר, רקמת שומן או כלי דם. סרקומות של סרטן השד נדירות מאד.

סוגי סרטן השד
ישנם מספר סוגים של סרטן השד, למרות שכמה מהם די נדירים. במקרים מסוימים, גידול בודד בשד יכול להכיל שילוב של סוגים אלה או שתהיה בו תערובת של סרטן פולשני ומקומי. 
סרטן השד מסוג קרצינומה צינורית מקומית (DCIS)
קרצינומה צינורית מקומית (DCIS, ידועה גם כקרצינומה תוך-צינורית) היא סוג סרטן השד הלא-פולשני הנפוץ ביותר. DCIS פירושו שתאי הסרטן הם בתוך הצינוריות ולא התפשטו דרך דפנות הצינוריות את הרקמה שמסביב.
כ- 1 מתוך כל 5 מקרי סרטן חדשים יהיה DCIS. כמעט כל הנשים המאובחנות בשלב מוקדם זה של סרטן השד יכולות להבריא.
כאשר מאובחן DCIS, הפתולוג (רופא אשר מתמחה באבחון מחלות באמצעות דגימת רקמות) יחפש בדגימה אזורים של תאי סרטן מתים או גוססים, הנקראים נמק של הגידול. אם קיים נמק, זהו סימן שהגידול יותר תוקפני. המונח קומדוקרצינומה משמש לעיתים קרובות לתיאור DCIS עם נמק. 
סרטן השד מסוג קרצינומה אונתית מקומית (LCIS)
קרצינומה אונתית מקומית (LCIS, ידועה גם בשם רקמה אונתית חדשה) מסווגת לעיתים כסוג של סרטן שד לא פולשני, ולכן היא כלולה כאן. היא מתחילה בבלוטות מייצרות החלב אך היא לא מתפשטת דרך הדפנות של האונות.
רוב מומחי סרטן השד חושבים ש- LCIS בפני עצמה לא הופכת לסרטן פולשני לעיתים תכופות, אך נשים במצב זה הן בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד פולשני באותו השד או בשד השני. מסיבה זאת, נשים שיש להן LCIS צריכות לוודא שהן נבדקות באופן שוטף בבדיקת ממוגרם.
סרטן השד מסוג קרצינומה צינורית חודרנית (או פולשנית) (IDC)
זהו הסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד. IDC מתחיל במעבר החלב (צינורית) של השד, חודר דרך דופן הצינורית, ומתפשט לתוך הרקמה השומנית של השד. בנקודה זאת, הסרטן יכול להתפשט (לשלוח גרורות) לחלקים אחרים בגוף דרך מערכת הלימפה ומחזור הדם. כ- 8 מתוך כל 10 מקרי סרטן שד פולשניים הינם מסוג IDC.
סרטן השד מסוג קרצינומה אונתית חודרנית (או פולשנית) ILC
ILC מתחיל בבלוטות מייצרות החלב (אוניות). כמו IDC, הוא יכול להתפשט (לשלוח גרורות) לחלקים אחרים של הגוף. כ- 1 מתוך כל 10 מקרי סרטן שד פולשניים הינם מסוג ILC. סוג סרטן זה עלול להיות קשה יותר לגילוי באמצעות בדיקת ממוגרם מאשר IDC.

סוגים פחות נפוצים של סרטן השד
סרטן השד דלקתי (IBC): סוג בלתי נפוץ זה של סרטן השד מהווה כ- 1% עד 3% מכל מקרי סרטן השד. בדרך כלל אין זה גוש או גידול אחד. במקום זאת, IBC גורם לעור השד להיראות אדום ולהרגיש חם, ונותן לעור מראה עבה ומצולק, הנראה כקליפת תפוז. רופאים יודעים כיום ששינויים אלה אינם נגרמים כתוצאה מדלקת או זיהום, אלא על ידי תאי סרטן החוסמים כלי לימפה בעור.
סרטן השד שלילי לשלושת הסמנים: מונח זה משמש לתיאור סוג של סרטן שד (בדרך כלל IDC) אשר התאים שלו אינו מכילים קולטני אסטרוגן, קולטני פרוגסטרון וכי אין להם עודף חלבון HER2 על פני השטח שלהם. (ראה "כיצד מאובחן סרטן השד?" למידע נוסף אודות קולטנים אלו). סרטני שד עם אפיונים אלה נוטים להופיע בתדירות גבוהה יותר בקרב נשים צעירות, והם נוטים לגדול והתפשט מהר יותר מאשר רוב סוגי סרטן השד האחרים. בגלל שתאי הגידול חסרים את הקולטנים הללו, הן הורמונים והן תרופות המכוונות ל- HER2 אינם יעילים כנגד סוגי סרטן אלה (כימותרפיה עשויה להיות יעילה, במידת הצורך).