טיפול בסרטן והשפעתו בחלל הפה

הטיפול הדנטאלי צריך להיות מותאם למצבים בהם הוא ניתן ביעילות ובמהירות ולא ניתן לבצע תכנית טפול אידיאלית. לדוגמא, מטופל שאובחן וצריך להתחיל טיפול כמותרפי תוך מספר ימים, ייתכן ולא יהיה מספיק זמן לסלק את כל המוקדים של בעיות דנטאליות וודאי שלא לבצע טיפולים אלקטיביים. דוגמא נוספת, במהלך טיפול כמותרפי כאשר יש ירידה בספירת תאי דם לבנים, רופא השיניים יבחר לטפל בזיהום הנגרם משן אבודה באנטיביוטיקה, ויימנע מביצוע עקירה.

הצורך בביצוע בדיקה של חלל הפה וטיפול מונע תלוי באבחנה ובטיפול המתוכנן.

מטופלים שאובחנו עם גידולים סולידים כמו סרטן שד, פרוסטטה או מעי גס לא תמיד חייבים טיפול מונע. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

מטופלים שחייבים טיפול דנטאלי מכין לפני טיפול כמוטרפי או הקרנות הם אלו שימצאו בסיכון גבוה לפתח סיבוכים לטווח קצר או טווח ארוך:

1 מטופלים שעוברים כמטרפיה ולאחריה השתלת מח עצם. מטופלים אלו נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים ומכיוון שחלל הפה הוא מקור לזיהומים יש לסלק כל מקור לזיהום דנטאלי.

2 מטופלים שמועמדים לעבור הקרנות באזור ראש צוואר. הקרנות באזור ראש צוואר עלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים לבלוטות הרוק רקמת החיבור כלי דם ולפוטנציאל הריפוי של העצם בלסתות במיוחד בלסת תחתונה.

המטרה של טיפול דנטאלי לפני תחילת טיפול בסרטן היא לסלק או לייצב כל מחלה בחלל הפה, על מנת למזער את הסיכון של זיהום מקומי וסיסטמי במהלך ולאחר הטיפול.

במהלך ולאחר טיפול (כמטרפיה או הקרנות) יש לעיתים קרובות ירידה בתנגודת החיסונית של המטופל מצב שמעלה את הפגיעות שלו לזיהומים במיוחד ממקור חיידקי. רוב הזיהומים ממקור דנטאלי כמו עששת, מחלת חניכיים או זיהום סביב שן בינה הם זיהומים ממקור חיידקי. סילוק הגורמים לזיהום מחלל הפה הוא צעד חשוב במניעת זיהומים חדשים או החמרה של זיהומים כרוניים. לכן, לפני תחילת טיפול בסרטן יש  לייצב את המצב הדנטאלי.

פגיעה ברירית הפה או דלקת ברירית (mucositis)  היא תופעת לוואי שכיחה של טיפול בסרטן. סילוק של קצוות חדים של שיניים או שחזורים יכולים לצמצם את הפגיעה ברירית ולהפחית את חומרת הדלקת הכאב ואי-נוחות. כמו כן כיבים ברירית כתוצאה מפגיעה בה עלולים לשמש שער כניסה לחיידקים מחלל הפה.

הקרנות לאזור ראש צוואר עלולות לגרום לאורך זמן לעליה בסיכון לעששת וירידה ביכולת הריפוי במיוחד של העצם.

סילוק עששת על ידי טיפול משמר קפדני, טיפול במחלת חניכיים ועקירת שיניים בעלות פרוגנוזה לא ברורה הם צעדים חשובים מאוד למנוע עקירת שיניים לאחר הטיפול. חשוב לבצע אותם מכיוון שעקירת שיניים לאחר הקרנות באזור ראש צוואר מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות נמק בעצם הלסת (Post radiation necrosis).  שימוש בכפות פלואור עוזרת לצמצם את העששת שעלולה להתפתח לאחר הקרנות באזור ראש צוואר בגלל פגיעה בבלוטות הרוק וירידה בהפרשת הרוק.
מטופלים שמקבלים טיפול תוך ורידי של ביספוספונטים נמצאים בסיכון לפתח נמק בעצמות הלסתות

 (bisphosphonate-related osteonecrosis of the jaw) שעלול להתפתח לאחר פעולה כירורגית או אפילו עלול להופיע באופן ספונטני.