טיפול הורמונאלי מונע בסרטן השד

טיפול הורמונאלי מונע באוכלוסייה בריאה הנמצאת בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד הוא מהמרכיבים החשובים ביותר של האפשרויות הטיפוליות בכל שלב שהוא של המחלה ובכל גיל .

מחקר מקיף שבוצע בין השנים 1992 - 1997 בארה"ב על ידי ה-NSABP P1 גייס יותר מ-13,000 נשים בריאות ששויכו לקבוצת נשים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן השד (נשים עם סיפור משפחתי של סרטן השד, או סיפור אישי של מצבים טרום סרטניים).

הנשים טופלו ב - Tamoxifen 20 מ"ג ליום, למשך 5 שנים כשהם מושווים לקבוצה שקיבלה אינבו. אחרי מעקב ממושך, נמצאה ירידה בשכיחות הגידולים הפולשניים והלא פולשניים בקרב כ-50% בקבוצת הנשים שנטלה Tamoxifen.

מחקר NSABP (P2)(= STAR,Raloxifen (Evista) versus Tamoxifen בדק 22,000 נשים בריאות בסיכון גבוה והשווה בין טיפול ב-Raloxifen ל-Tamoxifen.

המחקר מתבסס על תוצאות מחקר MORE Study (Multiple outcome of Raloxifen effects) שהסתיים ב-1998. במחקר זה נשים שסבלו מאוסטאופורוזיס חולקו לשתי קבוצות: האחת שקיבלה Raloxifen  (שהוא דור יותר מתקדם מקבוצת SERM  (Selective Estrogen Receptors Modulators), האחרת קבוצה שקיבלה גם Tamoxifen לעומת קבוצת אינבו.

הטיפול ב-Raloxifen הצביע על השפעה מיטיבה על העצמות ובמסגרתו התגלו 76 אחוז פחות מקרים של סרטן שד בנשים. למרות תוצאה מדהימה זו, הרי נכון להיום ההתוויה לשימוש של Raloxifen (Evista) היא באוסטאופורוזיס בלבד והתרופה עדיין לא מותרת לשימוש בסרטן השד בכל מצב שהוא (מונע או טיפול משלים).

המאמר נכתב ע"י ד"ר נאורה יעל -חושן מומחית לסרטן השד, במחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב.- עוד על הכותבת.