טיפול הורמונאלי לסרטן השד בשלבים המוקדמים

טיפול הורמונאלי בסרטן שד בשלבים מוקדמים: טיפול משלים (Adjuvant)
בסיס הטיפול  Tamoxifen - התרופה קיימת כבר 30 שנה ונחשבה מלכתחילה כטיפול משלים אידיאלי מאחר שהראתה פעילות ברורה במחלה גרורתית עם תופעות לוואי מועטות. קבוצת המחקר מאוקספורד EBCTCG (Early Breast Cancer Trialists Cooperative Group) מפרסמת כל 5 שנים סיכום של כל המחקרים ההשוואתיים שנעשים ברחבי העולם (Overview analysis  ).
מחקרים עיקריים עם מתן Tamoxifen כטיפול משלים נערכו בשנת 2000. כ-50,000 נשים שעברו תהליך רנדומיזציה קיבלו Tamoxifen לעומת העדר טיפול (אינבו).
התוצאות של טיפול עם Tamoxifen למשך 5 שנים בגידולים עם קולטנים חיוביים להורמונים מראים כי: הטיפול מוריד בערך לחצי את אחוז חזרת המחלה בזמן הטיפול (ללא קשר לגיל ומצב בלוטות הלימפה). תוצאה זו נשמרת מספר שנים גם לאחר סיום הטיפול. התוצאה של הטיפול היא עוד יותר מרשימה מבחינת התמותה: התמותה יורדת בערך בשליש לאחר מעקב הנמשך ל-15-10 שנים הבאות. הטיפול המשולב (כימותרפיה + 5 שנים טיפול ב-  Tamoxifen) הוא הרבה יותר יעיל לעומת טיפול כימותרפי בלבד כדי למנוע חזרה של סרטן השד ותמותה ממנו.

• המסקנות הכלליות בכל הנוגע לטיפול המשלים עם-Tamoxifen כטיפול  Adjuvant מתמקדות בנתונים הבאים:

• מינון של 40 מ"ג לא יעילים יותר מ-20 מ"ג. המנה הגדולה יקרה יותר ורעילה יותר ותוצאות הטיפול אינן יותר טובות, לכן ההמלצה היא מתןTamoxifen  20 מ"ג ביום למשך 5 שנים.

• התועלת ממתןTamoxifen  נצפתה הן בנשים צעירות (בעלות מחזור חודשי) והן בנשים מבוגרות (בבלות).

• Tamoxifen הניתן ל-5 שנים מוריד את הסיכון השנתי של חזרת המחלה ב-47% ואת הסיכון השנתי של מוות ב-26%, וזאת ללא הבדל בין נשים צעירות למבוגרות, ללא קשר אם החולות קיבלו כימותרפיה או לא.

• השפעת ה-Tamoxifen  עולה ביחס לריכוז של HR. בנשים עם HR חיובי חזק הירידה בשיעור ההישנות השנתית של המחלה היא ב-%60, בעוד שב-HR חיובי חלש הירידה היא כ-%43ז. חשוב ביותר לציין כי השפעתTamoxifen  קיימת אך ורק בגידולים עם קולטנים חיוביים להורמונים ואין כל תועלת במתן טיפול זה בגידולים פולשניים שאין להם קולטני חיוביים.

• משך הזמן המומלץ למתן Tamoxifen לפי הספרות (נכון להיום) בנשים צעירות הוא ל-5 שנים.

• מניתוח הנתונים של EBCTCG, מתברר כי שנתיים של טיפול הנם יעילים פחות מ-5 שנים, ושנה של טיפול יעילה פחות משנתיים.

• לסיכום בשנת 2000 לא היה ברור אם טיפול לתקופה של מעבר ל-5 שנים הראשונות יכול להיות טוב יותר לעומת טיפול ל-5 שנים בלבד. לכן, אותה קבוצת מחקר מאוקספורד (EBCTCG)  יזמה מחקר ATLAS שהוא המחקר השאפתני ביותר שנעשה בתחום הסרטן אי פעם. במסגרת זו גויסו  כ-20,000 נשים שקיבלו Tamoxifen לתקופות שונות והיו מוכנות לעבור רנדומיזציה בין שתי אפשרויות טיפוליות:
• 1 .הפסקת הטיפול לאחר 5 שנים 
  

• 2 .המשך הטיפול למשך 5 שנים נוספות .

• התוצאות שפורסמו בשנת 2007 בכינוס בסאן-אנטוניו אינן סופיות עדיין, אבל מסתמן יתרון לקבוצה שהמשיכה בטיפול מעבר ל-5 שנים.

• את תופעות הלוואי של הטיפול ב-Tamoxifen אפשר לחלק לשלוש קבוצות:

• תופעות נדירות ביותר: קרישי דם בורידים של הגפיים התחתונות, תסחיפים ריאתיים או מוחיים, סרטן רירית הרחם (נדיר ביותר וכמעט תמיד מתרפא בניתוח בלבד), קטרקט.

• תופעות קלות אבל יותר שכיחות: גלי חום, הפרשות וגינאליות והפרעות בתפקוד המיני.

• תופעות לוואי לא מוכחות כנובעות ישירות משימוש ב-Tamoxifen  אבל נוגעות להרבה נשים שלקחו את התרופה, דיכאון ועליה במשקל.

המאמר נכתב ע"י ד"ר נאורה יעל -חושן מומחית לסרטן השד, במחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב. עוד על המחברת.