כימותרפיה לטיפול בסרטן גרורתי לא נתיח
כאמור מטרתו של הטיפול יכולה להיות הארכת חיים ושיפור הסימפטומים (פליאציה) במקרה של גרורות לא נתיחות, או השגת נסיגה של המחלה כך שיהיה ניתן להגיע למצב של ניתוח ואפילו ריפוי באמצעות הסרת הגרורות (טיפול נאו-אדג'ובנטי). שני המצבים שונים לגמרי במטרותיהם ולכן גם הגישה הטיפולית והרכב התרופות יכול להיות שונה.
- טיפול כימותרפי פליאטיבי ישנם יתרונות וחסרונות לטיפול כימי במצבים אלו וחשוב מאד לדון בהם בהרחבה לפני החלטה והתחלת הטיפול. יתרונות הטיפול הכימי הם: האפשרות שהוא יעכב את התפשטות המחלה ואף יגרום לנסיגת הגרורות הקיימות ועל-ידי כך תושג הארכת הישרדות ושיפור בסימפטומים שגורמת המחלה. החסרונות של הטיפול הכימי הן תופעות הלוואי ואי הנוחות הכרוכה בו. בלתי אפשרי לצפות בדיוק את מידת השפעתו של הטיפול הכימי במצב זה על אדם מסוים ואת חומרת תופעות הלוואי אשר יהיו כרוכות בטיפול. סביר להניח כי המטופל יוכל להתמודד ביתר קלות עם תופעות הלוואי האפשריות כאשר הוא במצב כללי טוב, ויתקשה יותר להתמודד עם הטיפולים כאשר אינו במצב בריאותי תקין (עקב מחלות כרוניות, גיל קשיש, היקף המחלה הגרורתית עצמה וכו').כמו-כן ברור כי טיפול הכולל תרופה יחידה קל יותר מבחינת תופעות הלוואי אך יעיל פחות מאשר טיפול בתשלובת של מספר תרופות. הטיפול נעשה בד"כ בסבבים של כחודשיים, ולאחר כל סבב מבוצעות בדיקות להערכת יעילות הטיפול – בדיקה פיזיקאלית, בדיקות דם ובדיקות הדמיה. יש מספר גישות טיפוליות היעילות באותה המידה, אך שונות בסוג תופעות הלוואי, ובהרכב התרופות. מכיוון שמטרת הטיפול היא הקלה על החולה הרי שהטיפול יימשך כל עוד הוא יעיל מבחינת שליטה במחלה אך לא רעיל מידי, כלומר כל עוד החולה לא מפתח תופעות לוואי חמורות. כמובן שטיפול אשר לא גורם לעצירה או לנסיגה של המחלה לא יימשך. במידה והטיפול לא יעיל יתכן שיוצע טיפול חלופי אחר, ומכאן הטיפולים השונים קרויים על-פי סדר המתן שלהם: קו ראשון, קו שני וכו' עד למיצוי אפשרויות הטיפול הקיימות.
במקביל לטיפול הכימי או במקומו ניתן לטפל בתרופות אשר יסייעו לך לשלוט על תסמיני מחלת הסרטן אך לא על התקדמותה. טיפול זה נקרא טיפול תומך/מסייע.
התרופות הכימיות הנפוצות ביותר ונמצאות בשימוש כנגד סרטן מעי גס גרורתי הינן:
- פלואורואורציל (5FU ) התרופה בשימוש נרחב ויומיומי הן כתרופה יחידה (למשל לחולים קשישים או לחולים במצב בריאותי כללי ירוד) והן בשילוב עם התרופות האחרות. התרופה כלולה בסל הבריאות לכל צורה של שימוש.
- קפציטבין (קסלודה) תרופה שהיא נגזרת מאותה משפחה כמו ה- 5FU ולכן יכולה להחליף אותה, אך התרופה כלולה בסל הבריאות לשימוש בשלב 4 רק כתרופה יחידה (ללא שילוב תרופות אחרות).
- אוקסליפלטין (אלוקסטין) התרופה כלולה בסל הבריאות לחולים בשלב 4.
התרופות הנ"ל נדונו בהרחבה בחלק הקודם תחת כותרת של טיפול כימותרפי משלים.
- קמפטו (אירינותקן, CPT 11) תרופה הניתנת בעירוי לוריד. מתן התרופה בדרך-כלל בעירוי של כשעתיים. התרופה ניתנת בשילוב עם 5FU (או עם קסלודה – אך כאמור לא כלול בסל הבריאות). תדירות המתן אחת לשבוע-שבועיים. המתן יכול להתבצע באמצעות וריד היקפי באחת הידיים או דרך פורט. תופעות הלוואי הנפוצות המיוחסות לקמפטו הן: שלשול (יכול להיות מיידי עם התחלת העירוי או מאוחר שעות-ימים לאחר הטיפול), ירידה בספירת הדם, נשירת שיער, חולשה כללית. תופעות אשר עלולות להתרחש במידה מסוימת אך אינן נפוצות בתרופה זו הן: בחילה, ופגיעה בפוריות. עלולות להיות תופעות נוספות נדירות יותר. התרופה כלולה בסל הבריאות לשימוש בחולים בשלב 4.
- UFT תרופה הניתנת פומית – בכדורים דרך הפה. למעשה מדובר בתרופה שהיא נגזרת מאותה משפחה כמו ה- 5FU ולכן יכולה להחליף אותה. תדירות מתן התרופה – בוקר וערב במשך 3 שבועות ברציפות ולאחר מכן שבוע הפסקה.תופעות הלוואי הנפוצות המיוחסות לתרופה זו דומות ל- 5FU והן: פצעים בפה (מוקוזיטיס) ושלשול. תיתכן גם ירידה בספירת הדם. תופעות אשר עלולות להתרחש במידה מסוימת אך אינן נפוצות בתרופה זו הן: בחילה, נשירת שיער ופגיעה בפוריות. עלולות להיות תופעות נוספות נדירות יותר. התרופה כלולה בסל הבריאות.
הטיפול, כאמור, יכול לכלול תרופה אחת (למשל רק קסלודה) או תשלובת של מספר תרופות למשל 5FU+אוקסליפלטין, או 5FU+קמפטו). תדירות הטיפול ומינון התרופות נקבע הן ע"פ התשלובת שנבחרה והן ע"פ תופעות הלוואי.
לעיתים, לאחר מיצוי התרופות המקובלות הנ"ל, יוצע לחולה ניסיון טיפול בתרופות נוספות. בד"כ מדובר בתרופות ישנות יותר (כגון מיטומיצין C) הנחשבות ליעילות פחות מהתרופות הנ"ל, או שהמדובר בתרופות מחקריות-ניסיוניות אשר ניתנות במסגרת מחקר קליני ויעילותן עדיין אינה ידועה ואינה מוכחת.
באדיבות ד"ר עינת שחם שמואלי רופאה בבית החולים איכילוב – עוד על הכותבת.
