טיפול בגרורות בסרטן המעי הגס

ניתן לחלק את החולים בשלב 4 לשתי קבוצות עיקריות:

1.  חולים שלהם גרורות מרובות או באברים שונים בו זמנית אשר לא ניתנות לכריתה. בחולים אלה מטרת הטיפול היא הארכת חיים ושיפור הסימפטומים הקשורים למחלה (פליאציה). באופן כללי חולים אלה שורדים בממוצע כ- 20 חודש, ורק כ- 8% מהם מגיעים לחיות 5 שנים וזאת לאחר מתן כל הטיפולים הקיימים בסוג זה של המחלה.

2.  חולים שלהם גרורות מוגבלות במספרן ובמיקומן כך שניתן לכרות אותן בניתוח. בחולים אלה מטרת הטיפול היא הארכת חיים ויש גם סיכוי לריפוי מלא של כ-40% ומעלה מחולי קבוצה זו. בקבוצה זו יכולים להיכלל גם חולים אשר הגרורות שלהן אינן נראות נתיחות מלכתחילה אך לאחר מספר קורסים של טיפול כימי (טיפול נאו-אדג'ובנטי) ועם נסיגת המחלה הגרורות הופכות לנתיחות.

הטיפול בחולים עם גרורות יכול לכלול אחת או יותר מהשיטות הבאות:

•        טיפול כימותרפי

•        טיפול ביולוגי

•        טיפול קרינתי

•        ניתוח לכריתת הגידול (הראשוני ו/או הגרורות)

•      טיפולים אחרים: חימום/הקפאה מקומית של גרורות כבדיות, הזרקת חומר פולט קרינה ישירות לכבד, טיפול תומך, טיפולים מחקריים וניסיוניים.

על האונקולוג לקחת בחשבון מספר גורמים כגון: מיקום הגרורות, מצב הבריאות הכללי והאם ניתנו טיפולים בעבר לפני שיוכל להמליץ על גישה טיפולית זו או אחרת. רצוי שצוות רב תחומי יחליט על אופן הטיפול המתאים ביותר. לעיתים יש מספר גישות טיפוליות היעילות באותה המידה, אך שונות בסוג תופעות הלוואי, בהרכב הטיפולים או בסדר ובתזמון של הטיפולים השונים. יש טיפולים הכלולים בסל הבריאות ומסופקים לחולה כחלק מהשירות המקובל ע"י קופות החולים השונות, ויש טיפולים אשר אינם כלולים בסל הבריאות (לרב מדובר בטיפולים שיעילותם עדיין לא מוכחת, אך יש טיפולים אשר למרות יעילותם המוכחת אינם כלולים בסל בעיקר בשל שיקולי עלות-תועלת).

באדיבות ד"ר עינת שחם שמואלי רופאה בבית החולים איכילוב – עוד על הכותבת.