עקרונות תיאורטיים לרפואת תדרים

"המדע הוא שהוביל אותי למסקנה שהעולם מורכב מכדי שניתן יהיה להסביר אותו באמצעות המדע"

וכעת עקרונות תיאורטיים בסיסים:

 ב- 1970 היה הגילוי הכי חשוב במחקר המוח והמערכת הנוירולוגית בכלל: Neurotransmitters (נוירוטרנסמיטרים)= הנוירופפטידים, שהם כימיקלים המעבירים דחפים עצביים, למעשה מולקולות תקשורת. לעניינינו, ההכרה אינה חומרית, אבל מסוגלת לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם נוירוטרנסמיטרים. בביולוגיה אנחנו מסוגלים להסביר בצורה חומרנית את הקשר "ההכרה – הפעלה" ולמרות שההכרה איננה חומרית, רגשות מתורגמות למולקולות. תרגום ע"י הגוף של הרגישות לחומר נעשה ע"י הנוירופפטידים. זה אומר שכל מה שקורה במוח יכול להשפיע על כל תא ותא בגוף. המוח שולח מסרים לגוף דרך נוירונים (תאי עצב) ונוירו-פפטידים. בלשון פשוטה, כל תא בגוף ידע מתי אנחנו עוברים כל התרגשות שלילית או חיובית כאחד. אינך יכול להיות מאושר או עצוב, חולה או בריא, ער או ישן, בלי לשלוח מסר לכל מקום במרחב הפנימי שלך.

החיים בסופו של דבר הם אינטליגנציה הרוכבת על גבי כימיקלים.  מחשבה היא מולקולה; מולקולה היא מחשבה.

אינטליגנציה חופשייה ללכת לאן שהיא רוצה, מולקולות לא.