מלחמה ושלום

פסיכיאטרים וסוציולוגים מקבלים כמובן מאיליו שהאדם המודרני מסוכסך עמוקות עם נפשו. כשהתודעה מפוצלת היא מעוררת מלחמה בגוף. הגוף שולח סימנים רבים כדי לציין שמתחוללת מלחמה. מחלה היא סימן ברור לכך שמתרחשת מלחמה.

הפילוסופיה הבסיסית של הטיפול הקונבנציונאלי בסרטן היא שההכרה פשוט צריכה לעמוד בצד בזמן שהגוף מתנסה בהרס.

הטיפול גורם להתנגשות גלויה בין הגוף להכרה. ואם זה לא מספיק , באים הרופאים מלאי כוונות וזורקים מילות מחץ  בלי לחשוב פעמיים :"מצבך לא טוב, נותרו לך 3 חודשים לחיות".

אנו דורשים מהחולים תעצומות נפש, ובו זמנית, אנו מטפלים בהם כמקרים סטטיסטיים והופכים את ההישרדות למשחק במספרים.

באופן טבעי אדם שסובל מסרטן עובר תנודות רגשיות קשות, ורצון החיים שלו נתון לתנודות מקצה לקצה.

העובדה שרגשות שוכנים עמוק מאוד אין פירושה שחולי סרטן לא יכולים לשנותם. אפשר להציל אנשים מרגשות של חוסר אונים וייאוש עמוקה.