להתיידד עם הפחד בעזרת דמיון מודרך

כולנו מכירים את הפחד, משחר ילדותנו, ואפילו משחר התפתחותנו כבני אנוש. סביר להניח שזהו הרגש הקדום מכולם, אותו רגש שגרם לנו לברוח מחיות טרף כשהיינו "האדם הקדמון", או להשיב מלחמה לתוקף.

רובנו מזהים את הפחד כהיפוכו של האומץ וכרגש שלילי ועושים כל שביכולתנו כדי להתגבר עליו, ולהיות, או להיחשב "אמיצים". מה שרובנו למדנו הוא שכדי להיות אמיצים וגיבורים צריך להתעלם מהפחד, למגר אותו, לחלקנו אפילו קשה להודות שאנו פוחדים....אפילו כשהפחד משתלט ומפריע לנו לבצע פעולות שיסייעו לנו, או שהוא סתם נמצא שם כל הזמן ולא משאיר מקום לשום מחשבה אחרת.

אז מה פתאום להתיידד עם הפחד??? מי בכלל רוצה, למה זה טוב?

העניין הוא שקודם כל תת המודע שלנו, אינו מכיר את המילה לא! 

תת המודע שלנו הוא זה שאחראי לחלק גדול מאמונותינו, ומהדפוסים ההתנהגותיים והרגשיים שמלווים אותנו, ואפילו לחלק בלתי מבוטל ממחשבותינו המודעות.

כאשר אנו שומעים או אומרים לעצמנו "לא" או "אל", תת המודע לא מקשיב,הוא מוכן לקבל רק כן. נסו למשל ממש עכשיו, לרגע, לא לדמיין את עצמכם מצחצחים שיניים....פשוט אל תדמיינו את עצמכם עכשיו מצחצחים שיניים.... הצלחתם?

או שבמוחכם עלתה מיד התמונה שלכם כשאתם מצחצחים שיניים מול המראה בחדר האמבטיה?

כך בדיוק זה פועל עם כל מחשבה. נסו להגיד לעצמכם "אל תפחד" ומיד זה שם...

חלקכם אולי שמעתם על התיאוריה שאומרת שהדרך הטובה ביותר לשתק את האויב, במקום להילחם בו, היא דווקא לחבק אותו? נשמע מוזר, נכון?....אבל כשחושבים על זה לרגע, יש בזה הרבה הגיון.

בדיוק באתה דרך, אפשר להתחיל לנסות במקום לזלזל בפחד, במקום לנסות להתעלם ממנו או להילחם בו כל הזמן, להפוך אותו בהדרגה לידיד, להיות מסוגלים לתקשר איתו, להבין את מקורותיו וכוונתו, ולהפוך אותו למשהו שניתן לחיות איתו, פשוט להתיידד עם הפחד.

אז איך עושים את זה?

1  1.  הידברות - קודם כל צריך לזכור שגם ידידות אמת בין אנשים אינה מתרחשת באופן מיידי, אלא היא תהליך שנבנה לאורך זמן.

כא  כאשר אנו מתיידדים עם אדם אנו מתעניינים בו – מה חשוב לו , מה הוא רוצה, מהן מטרותיו, עבור מה הוא נמצא איתנו, מה הוא רוצה מאיתנו ועבורנו.

באותו אופן, ניתן להתייחס לפחד כאל חלק בתוכנו שפוחד ומייצג את הפחד. האבחנה שזהו רק חלק בתוכנו ולא כל הזהות שלנו, היא אבחנה חשובה ביותר.

אחת מהנחות היסוד החשובות ביותר של ה- NLP היא שכל מה שאנו עושים עבור עצמנו הוא מתוך כוונה חיובית, כלומר לגרום לעצמנו הנאה או להימנע מכאב.

גם כאשר אנו עושים פעולות (כמובן שמאחוריהן עומדים מחשבות ורגשות) שאולי תוצאתן שלילית או נתפסת כשלילית בעיני אחרים, עדיין תמיד הכוונה שמאחורי אותה התנהגות תהיה חיובית כלפי עצמנו.

לכן אנו מניחים כהנחת יסוד שגם כוונתו של החלק שפוחד היא חיובית, ואנו מוצאים לאותו חלק שם חיובי, למשל "השומר" או שם אחר. כל אחד צריך למצוא את השם שמתאים לו, זה יכול להיות אפילו שם של אדם, אם לשם הזה יש משמעות חיובית עבורנו, וזה לא משנה אם השם הוא בזכר או בנקבה, העיקר הוא המשמעות החיובית של השם עבורנו.

מצאתי ציטוט שמבטא כוונה חיובית כזאת של הפחד, ציטוט אשר מופיע דווקא בשמו של ליאונרדו דה וינצ'י משום מה (ציפיתי כנראה לציטוט מפי איזה מצביא מפורסם, לאו דווקא מפיו של אמן), שאומר : "אומץ הלב מסכן את החיים, בעוד שהפחד שומר עליהם"....

אחרי שמצאנו שם לחלק הזה, ובכך הגדרנו לו מעין זהות משלו, ניתן לפנות אליו ולנהל איתו שיחה דמיונית. לרוב קל יותר לנהל את השיחה הזו כשאנחנו עם עצמנו ללא חברת אנשים נוספים (אלא אם כן זהו מנחה שמסייע בתהליך), במקום שקט שגם מעניק לנו תחושת ביטחון (למשל בחדר השינה במיטה שלנו), כאשר אנו בעיניים עצומות, ואפילו בהרפיה קלה, שניתן להגיע אליה לאחר שנושמים כמה נשימות עמוקות (שאיפה עמוקה, השהיה לרגע, ואז נשיפה).

מטרת השיחה היא גם להבין את החלק הזה בתוכנו, לתת לו מקום ולכבד את נוכחותו, וגם לאפשר מעין משא ומתן דמיוני איתו כדי שנוכל לחיות יחד איתו מבלי שהוא יפריע כל הזמן.

את השיחה מתחילים בכך שמודים לחלק על כך שהוא כאן ועל כוונתו החיובית. רצוי להשתמש בחושים שלנו, ולמרות שמדובר בחלק דמיוני, לדמיין איך הוא נראה, אפילו בן כמה הוא, איך נשמע הקול שלו, איפה בגוף הוא נמצא, ועוד.

ייתכן שתגלו שבעצם זהו חלק קטן, אבל הוא עושה כל כך הרבה רעש, שנדמה שהוא מאוד גדול....

ניתן לדמיין שהחלק או חלק/ים פנימי/ים נוספ/ים מנהלים את השיחה כישויות נפרדות במקום כלשהו, כיד הדמיון הטובה- למשל "חדר משא ומתן" שבו כל אחד יושב כל כיסא משלו, או כל מקום אחר.

לאחר מכן ניתן לשאול את "השומר" (או השם שאתם נתתם) מה הוא רוצה להגיד, ולתת לו "לדבר" ללא הפרעות וללא ויכוח, בתנאי שאחרי זה חלק אחר או חלקים אחרים בכם יוכלו לדבר, למשל החלק שאפשר לקרוא לו "אני", או למצוא גם לאותו חלק שם חיובי אחר.

אחרי ששני, או כל הצדדים דיברו, ניתן להתחיל לנהל משא ומתן כדי לבדוק מה "השומר" מוכן לעשות כדי לאפשר לכם לחיות ולטפל בעצמכם בלי להפריע כל הזמן, וסביר להניח שתגלו תשובות שיפתיעו אתכם לטובה.

במידה שאחד החלקים בתהליך מביע התנגדות ואינו משתף פעולה, צריך לזכור שמטרת העל של כל הצדדים היא אותה כוונה חיובית עבור עצמכם- להיות בריאים, שלווים ומאושרים.

לאחר שסיימתם את השיחה, וכל אחד מהצדדים מרוצה מתוצאות המשא ומתן, יוצרים בדמיון תהליך שבו החלקים מסיימים את הפגישה, "חוזרים" לתוך הגוף ומתיישבים כל אחד במקומו.

2.   2. להיות כאן ועכשיו - הפחד קשור תמיד לעתיד. איננו פוחדים מהעבר גם אם עברנו בו חוויות מפחידות ואפילו מסכנות חיים, כי אנו יודעים שהן הסתיימו ועברנו אותן. הפחד הוא השלכה של החוויה שעברנו, או שאנו יכולים לדמיין, על העתיד – מה יקרה אם זה יקרה לי עוד פעם? אפילו אם התמודדתי בהצלחה פעם אחת מי אמר שאצליח בכך בעתיד?

נכון, אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה, אך אנו יכולים לנסות לכוון את מחשבותינו כך שתשומת הלב שלנו תהיה להווה ולא לעתיד.

אחת הדרכים המועילות לכוון את מחשבותינו להווה היא לענות לעצמנו על שאלות שקשורות לאותו יום, ולהפוך את השאלות האלה לשגרה- למשל: "על מה אני מודה היום?"

המחשבה הזו ממקדת אותנו קודם כל בחיוב, כי כאשר אנו חייבים להודות על משהו, ולו הקטן ביותר, אפילו "אני מודה על כך שהצלחתי לתפוס את המעלית ולהגיע לחדר הטיפולים בזמן..." או "אני מודה על כך שמצאתי את הירק המיוחד שחיפשתי בסופר".

השאלה מכריחה אותנו להתמקד במשהו חיובי וגם ממקדת אותנו בכאן ובעכשיו, ולפחות לכמה דקות אנו מסתכלים על מה שיש לנו היום, ולא על מה שיקרה או עלול לקרות.

אפשרות נוספת היא לרשום לעצמנו בכל יום לפחות הצלחה אחת שלנו, ולו הקטנה ביותר, ורצוי יותר הצלחות- 3-5, אחרי כמה ימים כאלה זוהי רשימה שמאוד נעים לקרוא אותה.

 3. חיבור להגנה ולעוצמה - אנו יכולים לדמיין צורה בעלת עוצמה שמגנה עלינו ועוטפת אותנו בדמיון, למשל צורה של פירמידה, או קונוס, או אפילו כדור. את הצורה צריך לדמיין כשהיא תלת מימדית, כלומר שממש תוכל לעטוף אותנו מכל הכיוונים.

לתוך הצורה אפשר להכניס בדמיון מוסיקה או צלילים שאנו אוהבים (למשל מוסיקה אנרגטית או צליל של פעמוני רוח), צבע שאנו אוהבים וריח נעים.

בכל פעם שאנו עומדים לקראת אירוע שבו אנו זקוקים לחיבור לכוחותינו הפנימיים, או שאנו במצב נפשי שבו אנו זקוקים לתחושת הגנה ועוצמה, ניתן לדמיין שאנו מתעטפים "בצורת העוצמה" שלנו שמכילה את הצבע, הצלילים והריחות, שמעניקים לנו תחושת הגנה ועוצמה.

אם אנו עושים זאת כשאנו עם עצמנו בבית, ויכולים באמת לשמוע את המוסיקה או הצלילים האהובים, או להריח את הריח האהוב (למשל בושם שאנו מאוד אוהבים), נוכל להעצים את החוויה.

4.    4. ליצור שינוי בדימוי - כל אחד מאיתנו יכול למצוא דימוי לפחד שלו או למחלה.

ראיתי למשל סרטון באתר youTube, המתאר טיפול שבו המנחה מסייע למונחה לשנות את הדימוי שלה לסרטן.

הדימוי של המונחה לסרטן היתה של דרקון יורק אש, ודימוי זה עורר אצלה פחד רב. המנחה עזר לה לשנות את הדימוי כך שעוצמתו תפחת והוא לא יהיה מאיים, ובסוף התהליך המונחה ראתה את הדרקון כחפץ קישוט עשוי קרמיקה, שלא עורר בה שום פחד.

ניתן לבצע שינוי בדימוי ע"י כך שמדמיינים אותו רחוק יותר, קטן יותר, דהוי יותר או עשוי מחומר אחר. אם הדימוי היה בצבע ובתנועה, כמו סרט, ניתן להקפיא אותו כמו תמונת סטילס ולשנות אותו לשחור-לבן.

ניתן להוסיף בדמיון לתמונה הקפואה מסגרת (עובי המסגרת, צבעה והחומר שממנו היא עשויה נתונים גם הם לשינוי כך שיתאימו לכם), ולהחליט מה רוצים לעשות עם התמונה הממוסגרת בדמיון – לתלות, לשים אותה סגורה באלבום, להכניס אותה לארון ועוד.

אם יש לדימוי קול, ניתן לעמעם אותו, ליצור בו הפרעות, לדמיין ששומעים אותו חלש יותר או אפילו שהוא הופך לקול מצחיק ומגוחך כמו של דונאלד-דאק.

זכרו- בדמיון הכל אפשרי, אז הרשו לעצמכם להשתולל.........

מאת: אילה אורי, מנחה לריפוי ובריאות בעזרת דמיון מודרך ו - NLP